מטרת העיבוד שבוצע ע"י מספר משתתפים מאוניברסיטאות בארה"ב היתה לבדוק האם ABPM או מדידות לחץ דם בבית קשורים יותר טוב באירועים קרדיו-וסקולריים או תמותה. בסקירת ספרות נמצאו רק 9 מחקרים עם 7 עוקבות שדיווחו תוצאות של השוואה בין שתי צורות המדידה. לחץ הדם ב – ABPM לאחר תיקנון ללחץ הדם במדידות ביתיות היה קשור בסיכון מוגבר לנקודות הסיום ב – 2 מתוך 4 עוקבות בלחץ הדם הסיסטולי וב – 2 מתוך 3 עוקבות בלחץ הדם הדיאסטולי.  לחץ הדם הסיסטולי במדידות ביתיות לאחר תיקנון ללחץ הדם ב – ABPM היה קשור בנקודות הסיום באפס מתוך 3 עוקבות בלחץ הדם הסיסטולי ובאחד מתוך שתי עוקבות בלחץ הדם הדיאסטולי במדידות ביתיות.

Shimbo D, Abdalla M, Falzon L, et al. Studies comparing ambulatory blood pressure and home blood pressure on cardiovascular disease and mortality outcomes: A systematic review. J am Soc Hypertens 2015 Dec 23. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

נושא העיבוד הנוכחי עניין אותי היות ועד היום הייתי משוכנע ש – ABPM שהוא גם סטנדרט הזהב לאיבחון יל"ד הוא החזאי הטוב ביותר לנקודות הסיום הקרדיו-וסקולריות ולתמותה בהשוואה למדידות בבית. יתרונו כידוע במדידות רבות בחיי היום יום והלילה של הנבדקים לפחות במשך יממה אחת. מדידות ביתיות נעשות בבית בישיבה בלבד אבל יתרונן במספר מדידות במספר ימים. בעיבוד הנוכחי נמצא שכל שיטה באופן עצמאי היתה קשורה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיו-וסקולריים ותמותה. מדיווחי הנתונים שקיימים כיום לא ניתן היה להחליט של – ABPM יש עדיפות על המדידות בבית בקשר עם אירועים קרדיו-וסקולריים ו/או תמותה בגלל מספר קטן של עוקבות, הטרוגניות במאפייני המדגמים, הבדל בטכניקות מדידת לחץ הדם ונקודות הסיום. מדידת לחץ הדם בשתי צורות המדידה הם טובות גם לאבחנת יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך. עם כל זאת, בגלל ממצאי המחקרים שדיווחו לאחרונה שהחזאים הטובים ביותר לאירועים קרדיו-וסקולריים ותמותה הם ערכי לחץ הדם בשינה, אני מעדיף לסמוך על האבחנה של יל"ד ע"י ABPM ואילו המעקב נעשה במדידות ביתיות.