מטרת המחקר הבריטי היתה לבדוק גורמים שקשורים בהיעדר היענות לטיפול ביל"ד כפי שנבדק בספקטומטריה של השתן. גורמים נוספים שנבדקו הם דמוגרפיים ופרמטרים קליניים והקשר עם היענות או היעדר היענות. נכללו במחקר 300 חולים מ – 6 מרכזי יל"ד  בגיל ממוצע 59, 47% נשים, 71 לבנים עם חציון לחץ הדם במרפאה של 176/95 ממ"כ (יל"ד הוגדר מעל 140/90 ממ"כ) ומספר התרופות ליל"ד שנרשמו לחולים היה 4. נמצא ש – 55% הראו היענות בלתי תקינה ומהם 20% לא נטלו בכלל את התרופות.  היעדר היענות לטיפול התרופתי היה קשור באופן עצמאי בגיל צעיר יותר, מגדר נשי, מספר התרופות שנרשמו, כל התרופות הכלליות שהחולה מקבל ומרשם ל – CCB.

Lawson AJ, Hameed MA, Brown R, et al. Nonadherence to antihypertensive medications is related to pill burden in apparent treatment-resistant hypertensive individuals. J Hypertens. 2020 Mar 5. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

הממצא במחקר הנוכחי אינו חדש. חולים שסובלים מיל"ד סובלים לרוב מעוד מחלות חדות וכרוניות ולכן לא מפתיע היעדר היענות לפחות חלקית של מעל מחצית מהמופלים. מה שמפתיע שחמישית מהחולים אינם נוטלים כל תרופה ליל"ד ומחקר זה אינו מפרט לכמה מהם נרשמו תרופות לבעיות אחרות. מעניין שהיעדר ההיענות נמצא גם בצעירים אבל בעיקר באלו שסובלים ממחלות כרוניות נוספות כמו סוכרת, אסתמה ודיכאון. צעירים עם חיי עבודה קשים וארוכים נוטים להיות עם שיעור גדול של חסר בהיענות. מצד שני, דווקא קשישים עם מחלות רבות נוטים יותר להיענות לטיפול ונראה שהם גם אלו שנשארים יותר בחיים. החוקרים משערים שאחת הסיבות שנשים אינן נוטלות את התרופות היא אי שביעת רצון מהרופאים המטפלים ושכיחות גדולה יותר של דיכאון. אין כל ספק שהיעדר יחס לחולה והיעדר הסבר למתן התרופה ולחשיבותה היא אחד הגורמים העיקרים להיעדר היענות. תופעות הלוואי של חסמי תעלות הסידן בעיקר בתחילת הטיפול כמו כאב ראש, סומק בפנים  ודפיקות לב הם הגורמים העיקרים להיעדר היענות. הניסיון שלי מראה ששילוב בטבלייה אחת עם מעכב המערכת רנין-אנגיוטנסין מפחית את הנטייה לתופעות לוואי אלו ומספר מטופליי שמפסיקים טיפול בכדור המשולב הוא  מועט מאד לעומת אלו שנוטלים תרופה זאת בנפרד. החוקרים לא התייחסו לגורמים שלדעתי משפיעים מאד על היענות או חוסר היענות והם אתניות, ומצב חברתי-כלכלי.