מטרת המטה-אנליזה היתה לבדוק את תגובת גירוי הכאב מול מדדים של תפיסה שניתנת לכימות תוך סריקת כל המחקרים שפורסמו באנגלית. בעיבוד נמצא שהקשר בין לחץ הדם ותפיסת הכאב שנמצאה במחקרים עם שונות גדולה התאפיינה בהטיה מחקרית מובהקת. המתווכים שהיתה להם השפעה מובהקת על תפיסת הכאב היו הערכת לחץ הדם, הערכת הכאב, מקום גירוי הכאב, שיעור הנשים במדגם ותיקנון לערפלנים שונים.
Makovac E, Porciello G, Palomba D, et al. Blood pressure-related hypoalgesia: a systematic review and meta-analysis. J Hypertens. 2020 March 23. Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

לחץ דם גבוה שמתפתח באופן ספונטני או מחקרי קשור בתפיסה מופחתת של כאב -היפואלגזיה. למרות המשמעות הקלינית שלו כמו היעדר התרעה בגילוי מוקדם של אוטם שריר הלב לא כומת אף פעם הקשר בין לחץ דם גבוה וכאב. יתרה מכך, הקשר הברור בין לחץ דם גבוה ומרכיבים פיזיולוגיים ונפשיים של כאב לא נבדקו. תוצאות העיבוד הנוכחי מאשרות את הקיום של קשר מובהק בין לחץ הדם ותפיסת הכאב– כלומר ירידה בתפיסת הכאב כאשר קיים לחץ דם גבוה. כאשר נבדקו כל המחקרים היתה מידת הכאב קטנה כדי שהנבדק יגיב והפכה לבינונית לאחר תיקנון לערפלנים. תפיסה שניתנת לכימות הכאב הראתה השפעה בינונית. היפואלגזיה שקשורה בלחץ דם מתבטאת כנראה פחות כאשר גורמים שמשפיעים על הכאב ולחץ הדם נלקחים בחשבון כמו ניקוטין, קפאין, אנלגטיקה, שוקולד, אלכוהול ומאמץ גופני חזק. מידת ההשפעה היתה גדולה יותר במחקרים ללא תיקנון למשתנים אלו בהם נמצא יחס הפוך בין לחץ הדם וכימות התפיסה של כאב אלא שיחס הפוך זה נמצא בתת-מדגמים שתוקננו לערפלנים כך שהם תומכים במהימנות של ממצאי מטה-אנליזה זאת. נצטרך למחקרים שיבהירו את המנגנון שגורם להיפואלגזיה ותפקידו בפתוגנזה של יל"ד בעיקר במניעת תחלואה CV ובאבחנה בעיקר של אוטם שריר הלב.