מטרת המחקר שבוצע במסגרת Pharmacogenomics Evaluation of Antihypertensive Responses-2 (PEAR-2) שנערך באוניברסיטת פלורידה היתה לבדוק האם PRA יכול להיות מדד אפשרי לטיפול אישי בחולי יל"ד אמריקאים לבנים ושחורים. נבדקה היעילות של PRA ברמות שונות בגישה סיסטמתית. התגובה לטיפול במטופרלול ולכלותאלידון נבדקה על פי קטיגוריות של PRA הבסיסי ותגובת לחץ הדם הסיסטולי לתרופות אלו בקרב 124 חולים לבנים ובקרב 102 חולים שחורים. לבנים אמריקאים עם רמת PRA נמוכה מ – 0.65 נ"ג/מ"ל/שעה הגיבו בירידה גדולה יותר ומובהקת של 15.9 ממ"כ של הלחץ הסיסטולי ע"י טיפול בכלורתאלידון בהשוואה לטיפול במטופרולול בעוד שאלו עם PRA שווה או מעל 0.65 הגיבו טוב יותר ובאופן מובהק (ירידה ששל 3.3 ממ"כ) לטיפול במטופרולול מאשר לכלורתאלידון. השטח מתחת לעקומה הראה ש – PRA הוא חזאי מובהק של תגובת לחץ הדם הסיסטולי באמריקאים לבנים. מצד שני, לא נמצא כל קשר בין PRA ותגובת לחץ הדם בקרב אמריקאים שחורים. רמת PRA שווה או מעל 1.3 בחולי יל"ד שחורים היתה קשורה בתגובה טובה יותר לטיפול באטנולול/קנדסרטן מאשר ל – HCTZ אבל הרגישות היא נמוכה מאד.
Mehanna M, Wang Z, Gong Y, et al. Plasma renin activity Is a predictive biomarker of blood pressure response in European but not in African Americans with uncomplicated hypertension. Am J Hypertens. 2019 Feb 9. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא שנקודת חתך ברמת ה – PRA של 0.60-0.65 נ"ג/מ"ל/שעה מהווה סמן חיזוי שימושי לתגובת לחץ הדם הסיסטולי וניתן להשתמש בו לבחירת טיפול ליל"ד ללא סיבוכים באמריקאים ממוצע אירופאי ולא ממוצא אפריקאי וסביר להניח שגם באוכלוסייה הלבנה שלנו שאינה ממוצא אירופאי. מעניין שממצאים אלו מראים שחסמי ביטא ו – ARBs יעילים בטיפול באוכלוסייה השחורה. היו אלו Laragh וחב' שטענו שחולי יל"ד עם רמת PRA נמוכה מ – 0.65 סובלים מיל"ד תלוי-נפח ויגיבו טוב יותר לדיורטיקה בעוד שאלו עם רמת שווה או גבוהה מ – 0.65 סובלים בעיקר מיל"ד תלוי-התכווצות כלי הדם ויגיבו טוב יותר לחסמי RAS ואו חסמי ביטא שמפחיתים את שחרור הרנין. הממצא ששחורים מגיבים טוב יותר לאטנולול וקנדסרטן אם רמת ה –PRA היא נמוכה מ – 1.3 אינה ברורה והחוקרים חושבים שיתכן שבאנשים אלו קיימת הפעלה של RAAS ברמת הרקמה שאינה בקורלציה עם רמות הרנין בנסיוב. בנוסף, יתכן שחסם הביטא מוריד את מהירות הדופק יותר מאשר את עיכוב הפרשת הרנין. התגובה הטובה לקנדסרטן יכולה להיות בגלל הפעילות המוגברת של AII שמפחיתה את שיחרור האלדוסטרון ומגבירה הפרשת נתרן. נראה לי שכיום כשבדיקת ה – PRA היא כמעט רוטינית ניתן אולי לבצע את בדיקתו במידה והחולה אינו מגיב לסוגי תרופות שונות או אולי אפילו לפני תחילת הטיפול התרופתי. הבעייה היא אחידות ממצאי המעבדה לגבי נקודת החיתוך של רמת ה – PRA.
