מטרת המחקר השוודי היתה לבדוק האם הקשר בין לחץ הדם והתמותה שונה בקשר למדד MMSE
(mini-mental state examination) במדגם מייצג של קשישים מאד. במדגם נכללו 1,115 קשישים בגיל 85, 90 ולפחות 95 ונקודת הסיום העיקרית היתה תמותה מכל סיבה שהיא במשך שנתיים בהתאם ללחץ הדם ומדד MMSE תוך שימוש במודלים רגרסיביים מתוקננים למאפיינים חברתיים-כלכליים וקליניים שקשורים בתמותה. הגיל הממוצע היה 89, מדד ה – MMSE הממוצע 21, לחץ הדם הסיסטולי 146 ממ"כ והדיאסטולי 74 ממ"כ. תוך מעקב של שנתיים נפטרו 26% מהקשישים. לא נמצא כל קשר עצמאי בין לחץ הדם והסיכון לתמותה פרט לאלו עם MMSE בין 0-10 בהם הסיכון לתמותה עלה עם לחץ דם סיסטולי לפחות עד 165 ממ"כ או מתחת ל – 125 ממ"כ בהשוואה ללחץ דם בין 126-139 ממ"כ (יחס סיכון מתוקנן ומובהק של 4.54 או 2.23 בהתאמה). בעיבודים מתוקננים לגיל ומגדר נמצא שלחץ דם סיסטולי של 125 ממ"כ או פחות היה קשור בסיכון מוגבר לתמותה בקשישים עם MMSE לפחות של 18.

Weidung B, Littbrand H, Nordstrom P, et al. The association between SBP and mortality risk differs with level of cognitive function in very old individuals. J Hypertens 2016 Jan 28 [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת
המחקר הנוכחי מראה שבקשישים מאד קיים כנראה קשר בין לחץ הדם הסיסטולי והתמותה על פי רמת התיפקוד הקוגניטיבי. קשישים מאד עם פגיעה חמורה בתיפקוד הקוגניטיבי (דמנציה) ועם ערכים גבוהים מאד או נמוכים מאד של לחץ דם נמצאים בסיכון מוגבר לתמותה. הסיכון המוגבר לתמותה בגלל לחץ דם נמוך או גבוה נגרם כנראה ע"י מחלה צרברו-וסקולרית כמו אוטמי-מיקרו, שטפי דם והאדרות בחומר הלבן. קשישים עם הפרעה קוגניטיבית חמורה נוטים יותר לסבול מירידה ברגולציה העצמית של המוח וירידה זאת חושפת את הקשישים לנזק מוחי נוסף שנגרם ע"י ניתוק זרימת הדם במוח מהדרישה. קשישים אלו עם לחץ דם סיסטולי נמוך או גבוה נמצאים בסיכון גדול יותר לנזק במוח בעיקר בנוכחות קשיות העורקים. ממצאים אלו מעלים אצלי את השאלה האם יש בכלל להתייחס ולטפל בערכי לחץ דם גבוהים בחולי דמנציה?