נמרצות הטיפול התרופתי ביל"ד תלוייה ברמת לחץ הדם + גורמי הסיכון הקרדיו-וסקולריים.

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 30/09/2016

מטרת המחקר הנוכחי שנעשה באוניברסיטת דיוק בארה"ב היתה לבדוק את מידת הייצוג של החולים במחקרי SPRINT ו – HOPE-3 לחולים בארה"ב ולחשוף את הפרופיל של הסיכון הקרדיו-וסקולרי של אוכלוסיות שונות עם יל"ד. במחקר נבדקו נתונים של 14,142 מבוגרים בגיל 20-79 (גיל ממוצע 45.9, 50.5% נשים ללא הריון) שנכללו בסקר 2007- 2012 של National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) עם נתונים מלאים שמייצגים 206.9 מיליון מבוגרים בארה"ב. במחקר נערכה הערכה של מספר ומאפייני מבוגרים עם לחץ דם סיסטולי של 120 ממ"כ או יותר שמתאימים להיכלל בשני המחקרים לעיל ולהעריך מי מהם יצטרך טיפול חדש או טיפול נמרץ יותר כאשר משתמשים במחקרים שונים או בקריטריונים מבוססי-סיכון. הם העריכו של – 53.3 מיליון ממבוגרי ארה"ב ללא טיפול ול – 19.8 מיליון עם טיפול יש לחץ דם בין 120-139 ממ"כ שהוא התחום האפור של אבחנה וטיפול. החישוב הראה,שרק מעטים (אפילו אנשים עם עבר קרדיו-וסקולרי או בסיכון CV מוגבר) היו מתאימים ל – SPRINT (27% מטופלים ו – 21.9 ללא טיפול) או ל – HOPE-3 (10.6% מטופלים ו – 2.1% ללא טיפול). יתרה מכך, הרחבת ההנחיות למבוגרים עם לחץ דם סיסטולי בין 120-139 ממ"כ גם עם עבר CV או עם סיכון CV של 15% או יותר תביא לכך ש – 5.8 מיליון מבוגרים ללא טיפול יוגדרו מחדש שמתאימים לטיפול ו – 8.5 מיליון יזדקקו לטיפול נמרץ יותר.

Navar AM, Pencina MJ, Peterson ED. Assessing cardiovascular risk to guide hypertension diagnosis and treatment. JAMA Cardiol. 2016 Sep 7. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

לפעמים קשה לי להאמין שהיה צורך בעיבוד כ"כ מסובך כדי להגיע למסקנה הפשוטה שאותה אני מסביר לכל מטופלי –  שההחלטה האם לטפל או לא, האם לבצע טיפול "רגיל" או "נמרץ" תלויה לא רק ברמת או דרגת לחץ הדם אלא מחויבת להתחשב בגורמי הסיכון האחרים. טעות נוספת שעושים אלו שמשתמשים במדד פרמינגהם (שלפיו קבעו אלו חולים יתאימו למחקר SPRINT) היא שהוא כולל כידוע רק גיל, מגדר, כולסטרול, סוכרת ועישון ואינו כולל גורמי סיכון חשובים לא פחות כמו סיפור משפחתי (יל"ד, אירועים לבביים או שבץ מוחי), השמנה, פעילות גופנית, CRP, חלוקת מרכיבי הכולסטרול ומחלות נלוות כמו מחלות קרדיו-וסקולריות וכלייתיות. לא ייפלא שהורדת לחץ הדם הסיסטולי לערך נמוך מ – 120 ממ"כ מיועדת רק לשיעור קטן של חולי יל"ד ולעומת זאת, גם רמה גבוהה של יל"ד סיסטולי בהיעדר גורמי סיכון אינה מצריכה טיפול אינטנסיבי שכפי שנמצא גם במחקר SPRINT ששיעור תופעות הלוואי וחומרתן לא היה זניח. יתרה מכך, כל בן אדם שונה מרעהו ובכל החלטה על טיפול יש לקחת גם בחשבון מאפיינים חברתיים-נפשיים של המטופל כמו מידת הבנתו של חשיבות הטיפול והדבקות בו, כושרו ויכולתו לנטר את לחץ הדם במכשירים אמינים בבית או במרפאה ולבצע בדיקות סדירות של דם ושתן, ביקורים בהתאם לצורך או האפשרות לייעוץ של הצוות הרפואי גם ללא ביקור במרפאה.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה