מטרת המטה-אנליזה היה לבדוק השפעת סוגי התרופות השונות נגד יל"ד על לחץ הדם המרכזי ומדד האוגמנטציה בהשוואה להשפעה על לחץ הדם ההיקפי. נכללו במטה-אנליזה 52 מחקרים (4,341 חולים) עם מדידות לחץ הדם המרכזי ו – 58 מחקרים (3,716 חולים) עם מדד האוגמנטציה. הטיפול נגד יל"ד הוריד באופן כללי את לחץ הדם הסיסטולי ההיקפי ב – 2.52 ממ"כ לעומת המרכזי. חסמי ביטא הראו ירידה גדולה יותר ומובהקת (5.19 ממ"כ) של לחץ הדם ההיקפי לעומת המרכזי. חסמי אלפה, ACEIs, ARBs, CCBs, דיורטיקה, חסמי המערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון הורידו את לחץ הדם בשתי שיטות המדידות במידה שווה. הירידה הכללית במדד האוגמנטציה היתה 3.09%. ירידה מובהקת של מדד זה נצפתה ע"י ACEIs, ARBs, CCBs, דיורטיקה וחסמי המערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון בעוד שהירידה ע"י חסמי אלפה וביטא היתה לא מובהקת.

McGaughey TJ, Fletcher EA, Shah SA. Impact of antihypertensive agents on central systolic blood pressure and augmentation index: A Meta-Analysis. Am J Hypertens. 2015 Aug 19. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת
כידוע, לחץ הדם המרכזי מצביע על הלחץ הישיר שמופעל על אברי מטרה ומדד האוגמנטציה מודד את מידת הגברת הגל של לחץ הדם המרכזי ואת קשיות העורקים ומהווה חזאי  לאירועים קרדיו-וסקולריים. במחקר הנוכחי נמצא שכל סוגי התרופות נגד יל"ד מורידות יותר את לחץ הדם ההיקפי מאשר המרכזי ואת מדד האוגמנטציה. טיפול בחסמי ביטא הוריד יותר ובאופן מובהק את לחץ הדם ההיקפי מערכו בבסיס בהשוואה לטיפול יחיד או משולב של כל סוגי התרופות האחרות. כל סוגי התרופות פרט לחסמי אלפה וביטא מורידים באופן מובהק את מדד האוגמנטציה מערכיו בבסיס. מה שנובע מממצאים אלו הוא שלטיפול בחסמי ביטא וכנראה גם בחסמי אלפה יש השפעה פחותה על מניעת ההיארעות הקרדיו-וסקולרית. כידוע, הורדת לחץ הדם ע"י חסמי ביטא גורמת לירידה בתפוקת הלב, לעיכוב בשיחרור רנין ויצירת AII ולחסימה קדם-סינפטית של אלפה-אדרנו-רצפטורים. הנחת המחברים היא שהשפעתם השלילית של חסמי הביטא על המטבוליזם של הסוכר והשומנים והשפעתם ההמודינמית ארוכת הטווח שמעלה את התנגודת ההיקפית מורידה את יעילותם בהורדת התחלואה והתמותה. המגבלה העיקרית של מטה-אנליזה זאת היא בהיעדר כל התייחסות למינוני התרופות. ממצאי מטה-אנליזה זאת יכולים להסביר גם את תוצאות מחקר LIFE שבו נמצא יתרון מובהק לטיפול בלוסרטן בחולי יל"ד עם LVH לעומת הטיפול באטנולול. תוצאות דומות במחקרים ומטה-אנליזות קודמות השפיעו על הנחיות ה – JNC 8 שלא לכלול את חסמי ביטא כתרופות הקו הראשון אם לא קיימת התוויה מוצדקת לטיפול בהם.