מטרת המחקר מסוג "חתך" מנתוני UK National Diet and Nutrition Survey בשנים 2008/2009 ו – 2011/2012 היתה לבדוק האם קיים קשר ישיר ועצמאי בין צריכת מלח לבין השמנה ללא כל קשר לצריכת אנרגיה. נכללו במחקר 458 ילדים (52% בנים, גיל ממוצע 10) ו – 785 מבוגרים (47% גברים וגיל ממוצע 49) שביצעו איסוף שתן במשך 24 שעות. נתוני צריכת המזון חושבו מיומן תזונה במשך 4 ימים ודיווח חסר נבדק בשיטת Goldberg. התוצאות הראו שצריכת מלח שנמדד בהפרשת נתרן במשל 24 שעות היתה גדולה יותר בבעלי משקל עודף או בשמנים. עלייה בצריכה של גרם מלח ליום היתה קשורה בעלייה מובהקת של 28% בסיכון להשמנה בילדים ו – 26% במבוגרים לאחר תיקנון לגיל, מגדר, אתניות, הכנסה, פעילות גופנית, צריכת אנרגיה ודיווח חסר של התזונה ובמבוגרים עם תיקנון נוסף להשכלה, עישון וצריכת אלכוהול. צריכה מוגברת של מלח היתה קשורה גם באופן מובהק למסת שומן הגוף בילדים ובמבוגרים לאחר תיקנון לגיל, מגדר, אתניות וצריכת אנרגיה.
Ma Y, He FJ, MacGregor GA. High salt intake: Independent risk factor for obesity? Hypertension. 2015 Aug 3. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
בתקופה האחרונה התפרסמו מספר עבודות שדיווחו על הקשר בין צריכת מלח מוגברת והשמנה. בעבודות אלו נמצא שצריכת מלח קשורה בהשמנה דרך צריכת אנרגיה כמו משקאות ממותקי-סוכר ביחד עם ג'נק פוד שמכילים ריכוז גבוה של מלח. במחקר הנוכחי ההנחה היא שמלח יכול לגרום להשמנה באופן ישיר ללא קשר לצריכת מזון עתיר- קלוריות או משקאות ממותקים. המכניזם אינו ידוע. אפשרות אחת קושרת זאת בעליה בנפח הנוזל החוץ-תאי בגלל המלח. אפשרות אחרת שמבוססת על מחקר בחולדות ששבו נמצא שצריכת מלח גדולה יכולה לגרום ישירות לעלייה בשומן הגוף ע"י עלייה ברמות הלפטין ביחד עם הצטברות של שומן לבן בהשוואה לחולדות עם צריכה קטנה של מלח. נראה שצריכת מלח גדולה גורמת גם ליצירת משקעי שומן גדולים יותר כנראה ע"י שנוי כל שהוא במטבוליזם של שומן הגוף. יש לזכור שמחקר זה היה מסוג "חתך" ולכן לא ניתן לקבוע סיבתיות וקיימת גם אפשרות הפוכה שהשמנה גורמת לצריכת מלח מוגברת.
