האם אין כל תקווה שאיזון לחץ הדם ורמת הכולסטרול ימנעו את ההידרדרות הקוגניטיבית? תת- מחקר של HOPE-3

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 30/11/2016

מטרת תת המחקר הרב-מרכזים והרב- לאומי HOPE-3 שתוצאותיו הוצגו בכנס חברת הלב האמריקאית בניו אורליאנס בנובמבר השנה היתה לבדוק האם לטיפול בקנדסרטן/HCTZ או פלצבו וטיפול ברוזובסטטין או פלצבו בחולים עם סיכון בינוני (1626חולים, בגיל 70 ומעלה [ממוצע 74], 59% נשים) תהיה השפעה על מניעת ההידרדרות הקוגניטיבית. על החולים היה למלא שני שאלונים ולבצע מספר מטלות בבסיס ובסיום המעקב. ממוצע לחץ הדם בבסיס היה 140/79 ממ"כ וממוצע רמת ה – LDL 127 מ"ג/ד"ל ולאחר מעקב ממוצע של 5.6 שנים ירד לחץ הדם ב – 6/2.9 ממ"כ בממוצע ורמת ה – LDL ירדה ב – 24.9 מ"ג/ד"ל בממוצע. לא נמצא כל שוני במדדי הקוגניציה והתיפקוד בשתי קבוצות המחקר.

נמצאה מגמה לשיפור הקוגניציה בעיבוד לאחר מעשה בקרב 93 חולים שלחץ דמם הסיסטולי בבסיס היה גבוה מ – 145 ממ"כ ובאלו עם LDL מעל 140 מ"ג/ד"ל. באופן כולל, כל החולים ירדו בסביבות 5 נקודות בקוגניציה ללא כל הבדל בקבוצה שטופלה ביל"ד. בדומה, לא נמצא כל הבדל באלו שטופלו בסטטין לעומת פלצבו או בשילוב שתי קבוצות הטיפול לעומת הפלצבו. לא נמצאה כל ירידה בקוגניציה במטופלי הסטטין.

Bosch J, Lonn E, Yusuf S; HOPE-3 Investigators. The effect of blood pressure and cholesterol lowering on cognition. Program and abstracts of the American Heart Association 2016 Scientific Sessions; November 13, 2016; New Orleans, Louisiana. Abstract LBCT-01.

הערת פרופ' יודפת

במחקר HOPE-3 נמצא שהורדת לחץ הדם הורידה ב – 24% את האירועים הקרדיו-וסקולריים רק בחולים שסבלו מיל"ד והטיפול בסטטין הוריד את האירועים הקרדיו-וסקולריים ב – 25%. החוקרים ציפו שלטיפול הפעיל שקיבלו החולים כל תרופה בנפרד ושתי התרופות ביחד תהיה השפעה על עיכוב הירידה בקוגניציה לעומת מטופלי הפלצבו. התוצאות גרמו לאכזבה רבה אחרי שלא נמצאה כל השפעה בכל עיבוד שהוא על הקוגניציה. ממצא חשוב אחד היה שהטיפול בסטטין לא גרם לירידה בקוגניציה ממצא שמפריך ממצאים ממחקרי תצפית שהראו שלסטטינים יש השפעה לרעה על הקוגניציה. אחת ההנחות להיעדר השפעת הורדת לחץ הדם על הקוגניציה היא שלחץ הדם בקרב החולים במחקר לא היה גבוה ושממוצע של 138/82 ממ"כ בבסיס איננו בעצם מחקר של יל"ד. אחד המדיינים טען שהיו מספר מחקרים שהראו שיפור בקוגניציה ע"י טיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין או חסמי תעלות הסידן בקשישים עם יל"ד וגם הוא מציין שמרבית החולים במחקר זה היו בעצם נורמוטנסיביים בבסיס ושהורדת לחץ הדם בחולים ללא יל"ד לא רק שאינה מורידה את האירועים ה – CV אלא מחמירים את הזילוף המוחי ויכולים אפילו לגרום לעקומת J. הערה נוספת שהיא הגיונית מאד היתה שנראה שהטיפול בשני סוגי התרופות בגיל המאוחר כבר אינו יעיל ויש להתחיל בו בגילאים הרבה יותר צעירים.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה