מטרת המחקר הבין לאומי The Ambulatory Blood Pressure-International Study
(3 ב – מדינות באירופה, 3 ב -ביפאן, 1 -בצפון אמריקה ו – 1 –באוסטרליה) היתה להשוות את ערך החיזוי לאירועים קרדיו-וסקולריים תוך מעקב של 5.8 שנים של ABPM לעומת מדידת לחץ הדם במרפאה בקרב 10,817 חולי יל"ד שמנים (BMI ממוצע 32) ולא שמנים (BMI ממוצע 25). שתי שיטות המדידה היו חזאים לאירועים הקרדיו-וסקולריים אלא שלאחר שימוש במודלים של COX שכללו את שתי השיטות נשאר רק ABPM כקשור באופן מובהק בתוצא הסופי. יחס הסיכון בשמנים לכל עלייה של 10 ממ"כ בלחץ הסיסטולי ב – ABPM ובמרפאה היה 1.37 (מובהק) ו – 0.91 (לא מובהק) בהתאמה. יחסי הסיכון בלא שמנים היו 1.39 (מובהק) ו – 0.94 (לא מובהק) בהתאמה ללא כל הבדל מובהק לעומת השמנים. ממצאים דומים היו לגבי לחץ הדם הדיאסטולי, לחץ הדם בעירות ובשינה.

Palatini P, Reboldi G, Beilin LJ, et al. Prognostic value of ambulatory blood pressure in the obese: The Ambulatory Blood Pressure-International Study. J Clin Hypertens (Greenwich). 2015 Oct 5. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת
תוצאות המחקר הבין לאומי מאשרות מה שאני כבר טוען שנים – שלמדידות במרפאה אין כל ערך בחיזוי הסיכון הקרדיו-וסקולרי. התרומה הנוספת של המחקר היא בממצא שב- ABPM לא נמצא כל הבדל בחיזוי הסיכון הקרדיו-וסקולרי בין שמנים (גם אלו עם השמנה קשה) ללא שמנים. גם להיקף זרוע גדול יותר בשמנים (מתוך הנחה שקיים קשר בין היקף הזרוע להשמנה הכללית) לא היתה כל השפעה על התוצאות ומעניין שערך החיזוי בנשים היה טוב יותר בשמנות מאשר בלא שמנות.