מטרת מחקר ה"חתך" מבוסס-קהילה שבוצע במסגרת Jackson Heart Study שכלל 567 אמריקאים אפריקנים מטופלים בתרופות ליל"ד היתה לבדוק האם קיים קשר בין פנוטיפים של ABPM בחולי סוכרת לעומת אלו ללא סוכרת. שתי מדידות לחץ דם בוצעו במרפאה ולאחר מכן עברו כולם בדיקת ABPM. הפנוטיפים של הניטור האמבולטורי של לחץ הדם במשך 24 שעות כללו יל"ד בערות, לאורך היממה כולה, בשינה ובדיד בשינה, היעדר "צניחת" השינה, יל"ד של החלוק הלבן, ממוסך וממוסך בדיד בשינה. מכלל המשתתפים (בגיל ממוצע 62.3, 71.8% נשים) סבלו 34.6% מסוכרת. לאחר תיקנון למשתנים רבים נמצא שחולי סוכרת סבלו יותר מיל"ד (יחס שכיחות מובהק של 1.32), מיל"ד ממוסך (י.ש. מובהק של 1.46) ומיל"ד ממוסך בדיד בשינה (י.ש. מובהק של 1.39). לא נמצאה כל קשר עם סוכרת בפנוטיפים נוספים של ABPM.
Bromfield SG, Shimbo D, Bertoni AG, et al. Ambulatory blood pressure monitoring phenotypes among individuals with and without diabetes taking antihypertensive medication: the Jackson Heart Study. J Hum Hypertens. 2016 May12 [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הבאתי את ממצאי מחקר זה (שיש להתייחס אליהם בזהירות מהיותו מסוג "חתך") בגלל הגישה החדשה לבדיקת השפעת מחלות או הפרעות שונות על ושל פנוטיפים שונים בלחץ הדם שנמדד ב – .ABPM במחקר הנוכחי נמצא שהשכיחות של יל"ד בערות, יל"ד ממוסך ויל"ד ממוסך בדיד בשינה גדולה יותר בקרב סוכרתיים שחורים מאשר בחולי יל"ד מאותו גזע ללא סוכרת. בניגוד למרבית מחקרים קודמים לא נמצאה במחקר זה שכיחות גדולה יותר של יל"ד של החלוק הלבן והיעדר של צניחת לחץ הדם בשינה בחולי סוכרת. החוקרים סבורים שממצא שלילי זה קשור בשכיחות גבוהה מאד של היעדר צניחת לילה בלחץ הדם בקרב כלל השחורים. גישה דומה בהתייחסות לפנוטיפים של לחץ הדם ב – ABPM הבאתי ממחקר ב"חדשות" אפריל השנה שבו נמצא שקיים קשר בין פנוטיפים של לחץ הדם ב – ABPM לבין הסיכון לפתח אי ספיקת לב ללא ועם ירידה במקטע הפליטה. במחקרים שפורסמו לאחרונה נמצא שגם יל"ד בשינה וגם היעדר צניחת הלילה בשינה הם החזאים הטובים ביותר של הסיכון הקרדיו-וסקולרי. דרושים מחקרים פרוספקטיביים ארוכי-טווח על מנת לבדוק את הקשר בין פנוטיפים שונים ב – ABPM על האירועים הקרדיו-וסקולריים. גם המחקר הבא עוסקת בפנוטיפים שונים של ABPM.