מטרת המחקר שבוצע ביפאן היתה לברר באופן היסטופתולוגי האם הטרשת בכליות נגרמת ע"י הגיל או ע"י יל"ד או שניהם ביחד. במחקר נכללו אוטופסיות של 59 אנשים ללא מחלת כליות כאשר 28% מהם סבלו מיל"ד. הבדיקות שנערכו בכליות כללו ממוצע נפח הגלומרולי, הגלומרולוסקלרוזיס הכוללנית, לקויות טרשתיות, היאלינוזיס של העורקיות והפיברוזיס הבין רקמתית/אטרופיה של האבוביות. באופן כללי הגלומרולוסקלרוזיס, הפיברוזיס הבין רקמתית/אטרופיה של האבוביות והלקויות הטרשתיות אבל לא נפח הגלומרולי ולא ההיאלינוזיס הארטריולית נטו להתקדם עם הגיל. בעיבוד רב-מישתנים נמצא שגיל ולא יל"ד היה גורם עצמאי שהיה קשור בגלומרולוסקלרוזיס, בפיברוזיס הבין רקמתית/אטרופיה של האבוביות ובלקויות הטרשתיות אבל לא בנפח הגלומרולי ולא בהיאלינוזיס הארטריולית. בניגוד לכך, יל"ד היה קשור באופן עצמאי בנפח הגלומרולי. לא נמצא כל קשר בין היאלינוזיס ארטריולית לגיל או ליל"ד. לציון, הגלומרולוסקלרוזיס בקשישים מגיל 75 ומעלה היה נמוך יותר בחולי יל"ד מאשר באלו עם לחץ דם תקין. לא נמצאה כל נטייה לכך באנשים צעירים מגיל 75.
Okabayashi Y, Tsuboi N, Kanzaki G, et al. Aging Vs hypertension: An autopsy study of sclerotic renal histopathological lesions in adults with normal renal function. Am J Hypertens. 2019 May 8. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הממצאים במחקר הנוכחי מראים שהגלומרולוסקלרוזיס הכוללנית, הפיברוזיס בין רקמתית/אטרופיה של האבוביות והלקויות הטרשתיות היו קשורות בעיקר עם הזדקנות ללא קשר עם יל"ד. יל"ד היה קשור בצורה קרובה לנפח הגלומרולרי שמעיד על הלחץ התוך גלומרולרי וכושר הזילוף של גלומרולוס יחיד. ממצאים אלו מעלים את ההנחה שהזדקנות ויל"ד משפיעים באופן שונה על התהליך הטרשתי בכלייה המזדקנת. המנגנון הפתולוגי שקשור בירידת זילוף הדם עם ההזדקנות נגרם כנראה בעיקר בגלל טרשת עורקים תוך כלייתית. הפיזור של הלקויות הטרשתיות בכליות הוא הטרוגני ויכול להיגרם בחלקו בהבדל בעומס בלחץ או באיסכמיה באיזור קליפת הכליות. הנחה נוספת היא שהגלומרולוסקלרוזיס הכוללנית בעוקבה הנוכחית נגרמת בעיקר ע"י התקדמות של תמט גלומרולרי איסכמי ולא ע"י התפשטות של נזק גלומרולרי ללא חשיבות לאיזור הקליפתי. בהתבססות על ממצאים אלו מציעים החוקרים מודל של התפשטות הגלומרולוסקלרוזיס הכוללנית תחת השפעת יל"ד על הכלייה המזדקנת. במודל זה, ללחץ הדם הסיסטמי יש תפקיד מפתח בשמירת זילוף הדם בקליפת הכלייה כך שהם קובעים את התוצא של התמט האיסכמי הגלומרולרי תוך איבוד מתקדם של יכולת הוויסות העצמי של עורקי הכליות בגלל טרשת עורקים תלויית-גיל. למחקר מספר מגבלות, העיקרית היות המחקר מסוג "חתך" לא מאפשר לקבוע שקיים יחס גורם- תוצאה בין הממצאים הפתולוגיים בכליות ויל"ד, מספר החולים היה קטן, אינם מייצגים את כלל האוכלוסייה מהיותם בריאים עם אריכות חיים, אין כל מידע על משך לחץ הדם ועל איזונו ואין מידע על הקשר בין הממצאים בכליות לבין אירועים CV אחרים.
