מטרת המטה-אנליזה היתה לבדוק את היעילות והבטיחות של שימוש ב – ARBs בקשישים מעל גיל 65 לפי תוצאות שפורסמו במחקרים אקראיים. נמצאו 12 מחקרים מתאימים שכללו 113,386 חולים. הטיפול ב – ARBs היה קשור בעלייה שולית אבל מובהקת בתמותה הכללית (RR -1.03), בעלייה לא מובהקת באוטם שריר הלב, בירידה שולית באשפוזים בגלל אי ספיקת לב אבל בירידה מובהקת בסיכון לשבץ מוחי (RR- 0.87). הטיפול בתרופות אלו היה כרוך בסיכון מוגבר ומובהק לנזק לכליות (RR-1.48), בהיפוטנסיה (RR – 1.56) ובהיפרקלמיה (RR- 1.57). בעיבודי רגישות שכללו גם מחקרים מבוקרי פלצבו איבד הסיכון לתמותה כללית את המובהקות בעוד שיתר הממצאים לא השתנו.
Elgendy IY, Huo T, Chik V, et al. Efficacy and safety of angiotensin receptor blockers in older patients: a meta-analysis of randomized trials. Am J Hypertens. 2015;28:576-85.
הערת פרופ' יודפת
עלי לציין שהופתעתי מאד מתוצאות המטה-אנליזה הנוכחית. חשבתי שאגלה כאן שטיפול ב – ARBs אינו יעיל בקשישים אבל גם המחברים מציינים שלא ניתן במרבית המחקרים שנכללו להפריד בין אלו שמתחת או מעל גיל 65 ולמעשה המטה-אנליזה כוללת מעט מאד קשישים (גיל ממוצע 68). ניתן לכן להתייחס למטה-אנליזה זאת כעוד מטה-אנליזה של הגיל המבוגר. חולים אלו מהווים את מרבית מטופלינו והשאלה היא האם נפסיק לטפל בחולים שלנו בתרופות אלו או את שילובם עם תרופות אחרות? אני נזכר במחקר האמריקאי הגדול ONTARGET שבו נמצא שטיפול ב – ARB (טלמיסרטן) הוריד את האירועים הקרדיו-וסקולריים בחולים עם סיכון גבוה בשיעור דומה לטיפול ב – ACEI (רמיפריל) שנמצא במחקר HOPE. תופעות לוואי דומות שנמצאו במטה –אנליזה הנוכחית נמצאו גם ב – ONTARGET אבל בשיעור הרבה יותר קטן. המחברים מצדיקים את הממצא בממצאים דומים בהקשר לתמותה הכללית בעוד מטה-אנליזה נוספת ועיבוד לפי קוקרן. המחברים אינם מסבירים מדוע לפי דעתם הטיפול ב – ARBs מוריד דווקא את הסיכון לשבץ מוחי ולא לשאר האירועים הווסקולריים. יש להתייחס לתוצאות מטה-אנליזה זאת בספקנות רבה ולא הייתי מייעץ לחברי למנוע או להפסיק את הטיפול בתכשירים אלו בחולי יל"ד.
