מטרת המחקר האקראי, מבוקר-זיוף שבוצע בסין היתה לבדוק השפעת גירוי הסינוס הקרוטידי על לחץ הדם בחולי טרום-יל"ד ויל"ד בקרב 15 אנשים עם לחץ דם גבוה מ – 130/80 ממ"כ. השינוי בלחץ הדם הסיסטולי, הדיאסטולי וממוצע לחץ הדם תוך הטיפול הושווה בין שתי הקבוצות. נבדקו גם השונות בדופק והרגישות הבארו-רפלקסורית לפני, במשך ואחרי הטיפול. הירידה בלחץ הסיסטולי היתה גדולה יותר ומובהקת באלו שטופלו בגירוי המגנטי בהשוואה לטיפול המזוייף (1.4 ± 0.3 mm Hg vs −4.0 ± 0.3 mm Hg). כנ"ל גם בלחץ הדם הדיאסטולי ולחץ בדם הממוצע. גם הירידה במהירות הדופק היתה גדולה יותר באופן מובהק בחולים שטופלו בגירוי המגנטי לעומת הבקרה. והרגישות הבארו-רפלקסורית עלתה באופן מובהק ע"י הגירוי המגנטי בהשוואה לרגישות בגירוי המזוייף.
Li R, Dai Z, Ye R, et al. Magnetic stimulation of carotid sinus as a treatment for hypertension. J Clin Hypertens (Greenwich). 2019 Jan 13. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
גירוי חשמלי של הסינוס הקרוטידי מועיל להורדת לחץ הדם אבל הטיפול בו הוא חודרני. שדות מגנטיים עולים ויורדים יכולים ליצור זרם חשמלי בהתאם לעיקרון של פאראדי. בגירוי מגנטי חוזר משתמשים בעיקרון זה לגירוי מערכת העצבים המרכזית. במחקר הנוכחי נמצא ששימוש בשיטת טיפול זאת הורידה את לחץ הדם הסיסטולי, הדיאסטולי, לחץ הדם הממוצע ומהירות הדופק והעלתה את רגישות הבארו-רצפטורים של הסינוס ונראה שהגדלת פעילות הסינוס היא שגרמה לתוצאות שהושגו. גירוי חשמלי של העצבים שיוצאים מהסינוס ומועבר לגזע המוח משפיע על הזרימה הסימפתטית והוואגלית וכתוצאה ירידה בלחץ הדם ומהירות הדופק באופן סימולטאני. במחקר קודם של חוקרים אלו בארנבות נמצא שרמות האפינפרין והנוראפינפרין בנסיוב עלו במשך ומיד אחרי הגירוי המגנטי ממצא שמעיד שמערכת העצבים הסימפתטית מופעלת ע"י היפוטנסיה ומפחיתה את השפעת הורדת לחץ הדם ע"י הגירוי המגנטי. מצד שני, כאשר לחץ הדם יורד הגירוי הבארו-רפלקטורי יורד ואז עולה הגירוי הסימפתטי ומפחית את השפעת ההיפוטנסיה. לאחר הפסקת הגירוי המגנטי עולים ממוצעי לחץ הדם ומהירות הדופק ממצא שמעלה את הסברה שהמנגנון מווסת ע"י נוירונים יותר מאשר על ידי הורמונים. תוצאות מחקר זה מראות שפרט לשיטות האחרות שקיימות שיטה זאת מתאימה לטיפול ביל"ד עמיד לטיפול וניתן להוריד את לחץ הדם ע"י מכשיר נייד שניתן להצמיד לאיזור או למכשיר אלחוטי.
