סקירת עיתונות / ינואר 2018

פורסם בתאריך על ידי
עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/01/2018

לפניכם סקירת העיתונות לחודש ינואר 2018 מאת פרופ' יודפת.

האם חסמי בטה-1 הסלקטיביים אינם קשורים בסיכון להתפתחות סוכרת חדשה?

מטרת העיבוד שבוצע בקוריאה היתה לבדוק האם השימוש כיום בחסמי בטא החדשים עם סלקטיביות של בטא 1 באוכלוסייה אסיאתית קשור בסיכון מוגבר לסוכרת חדשה. להמשיך לקרוא ←

האם לפעילות גופנית בעצמה נמוכה יש השפעה קרדיו-מטבולית טובה יותר מפעילות גופנית בעצמה גדולה?

בסקירת מערכת מציין Egan מביה"ס לרפואה של אוניברסיטת דרום קרולינה שלעתים נדירות יותר עוסקים מרבית האנשים עם סיכון קרדיו-מטבולי בעיקר קשישים, שמנים, חולי יל"ד וסוכרת בפעילות גופנית בעצמה גדולה או בינונית. להמשיך לקרוא ←

האם ניתן לחשב את הסיכון ל – 10 שנים לאי ספיקת לב בחולי יל"ד קשישים?

מטרת המחקר שבוצע במסגרת (Second Australian National Blood Pressure Study (ANBP2 היתה לפתח מודל לחיזוי הסיכון ל – 10 שנים להיארעות של אי ספיקת לב באוכלוסייה קשישה. להמשיך לקרוא ←

האם העלייה בקשיות העורקים עם הגיל היא גדולה יותר ביל"ד?

מטרת המחקר הארגנטינאי היתה לבדוק מהי מהירות גל הפעימה תלויית- גיל באנשים עם וללא יל"ד ולבדוק את השפעת יל"ד ללא כל טיפול על קשיות העורקים. נכללו במחקר 1,079 אנשים שחולקו לאלו ללא תסמינים וללא יל"ד ששימשו כבקרה ולאלו עם יל"ד ללא טיפול וללא תסמינים. להמשיך לקרוא ←

האם זיהום ע"י הליקובקטר פילורי קשור ליל"ד?

מטרת המחקר הסיני היתה לבדוק את הקשר בין זיהום ע"י הליקופטר פילורי לבין השכיחות של יל"ד באוכלוסייה סינית מבוגרת. להמשיך לקרוא ←

האם הסיכון ליל"ד יורד עם מספר ספלי הקפה? מטה-אנליזה.

מטרת המטה-אנליזה שבוצעה ע"י חוקרים בסין היתה לבדוק את הקשר תלוי-מינון בין צריכת קפה לסיכון ליל"ד במחקרים שפורסמו עד 8 ליולי 2017. להמשיך לקרוא ←

האם ליל"ד במתבגרים יש השפעה פרט ליל"ד בשני ההורים גם לגיל האם בלידתם ולגורמי הסיכון שלה?

מטרת המחקר שבוצע בברזיל היתה לבדוק את הקשר בין יל"ד במתבגרים (גיל 14-17) עם יל"ד ומאפיינים סוציו-דמוגרפיים ואורחות חיים של ההורים. להמשיך לקרוא ←

האם באנשים מבוגרים בגיל צעיר עד בינוני עם נטייה גנטית ליל"ד קיימת כבר עליה במדד מסת החדר השמאלי ובמדד האוגמנטציה למרות קשיות עורקים ותנגודת היקפית תקינים?

מטרת המחקר הדני היתה לבדוק את מידת השינויים בכלי הדם באנשים עם נטייה גנטית ליל"ד עצמוני. להמשיך לקרוא ←

האם ירידה בלחץ הדם הדיאסטולי בהורדה נמרצת של לחץ הדם הסיסטולי ב – SPRINT אינה משפיעה על התוצאות?

מטרת העיבוד לאחר מעשה של מחקר SPRINT היתה לבדוק האם השפעת ההתערבות בלחץ הדם הסיסטולי היא שונה כאשר קיימת ירידה גם בלחץ הדם הדיאסטולי הבסיסי. להמשיך לקרוא ←

האם מהירות גל הפעימה היא חזאית ליל"ד בצעירים?

מטרת המחקר שבוצע בפינלנד היתה לבדוק האם מהירות גל הפעימה היא חזאית להתקדמות לחץ הדם ולהתפתחות של יל"ד במבוגרים צעירים. להמשיך לקרוא ←

האם יל"ד וסוכרת עוקבים אחד אחר השני?

סוכרת ויל"ד חופפים אחד את השני באוכלוסייה. בחולים רבים ההתפתחות של סוכרת מאופיינת ע"י עלייה מהירה יחסית בערכי הגלוקוזה. להמשיך לקרוא ←

האם טיפול בנוגד מינרל-קורטיקואידי מוריד את לחץ הדם עמיד או לא עמיד לטיפול ללא נשירה מהטיפול בגלל תופעות הלוואי? – מטה-אנליזה

מטרת המחקר היווני היתה לבדוק האם הורדת לחץ הדם ע"י נוגדי המינרל-קורטיקואידים היא יעילה ובטוחה והאם קיים הבדל בהשפעתם בלחץ דם עמיד ולא עמיד לטיפול. להמשיך לקרוא ←

האם הפגיעה באברי מטרה ביל"ד היא תורשתית?

מטרת המחקר במסגרת Framingham Heart Study היתה לבדוק האם פגיעה היפרטנסיבית באברי מטרה בהורים עוברת גם בירושה לצאצאים. להמשיך לקרוא ←

כתיבת תגובה