מטרת העיבוד שבוצע בקוריאה היתה לבדוק האם השימוש כיום בחסמי בטא החדשים עם סלקטיביות של בטא 1 באוכלוסייה אסיאתית קשור בסיכון מוגבר לסוכרת חדשה. נכללו 65,686 חולי יל"ד ללא סוכרת משנת 2004 ועד 2014 עם המוגלובין מסוכרר שווה או נמוך מ – 6%, רמת גלוקוזה שווה או נמוכה מ – 110 מ"ג/ד"ל ללא היסטוריה של סוכרת או טיפול בה. נקודת הסיום הראשונית היתה ההיארעות המצטברת של סוכרת חדשה שמוגדרת כרמת גלוקוזה בדם בצום שווה או מעל 126 מ"ג/ד"ל או רמת המוגלובין מסוכרר שווה או מעל 6.5% ומשלב של תמותה כללית, אוטם שריר ללא תמותה ואירועים צרברו-וסקולריים. החזאים לסוכרת חדשה נבדקו בשני מודלים שכללו גורמי סיכון קליניים והטיפול התרופתי. ממוצע המעקב היה 31 חודשים בכל הקבוצה לפני תיקנון. קבוצת חסמי הבטא סבלה מההיארעות הגדולה ביותר של סוכרת חדשה ומשלב האירועים מאשר בקבוצה ללא טיפול בחסמי בטא. לאחר עיבוד בקרב 2284 (1142 זוגות עם וללא טיפול בחסמי בטא לא נמצא כל הבדל בין שתי הקבוצות בהיארעות של סוכרת חדשה או משלב האירועים ה – CV. לאחר עיבוד רב-מישתנים נמצא שרמת ההמוגלובין המסוכרר, האירועים המוחיים, אי ספיקת לב, חסמי בטא שאינם סלקטיביים וגיל היו חזאים עצמאיים לסוכרת חדשה. חסמי בטא 1 הסלקטיביים לא העלו את שיעור חולי הסוכרת החדשים לאחר תיקנון לתרופות אחרות ליל"ד או לסטטינים.
Park Y, Choi BG Rha SW, et al. Selective β1blockers are not associated with new-onset diabetes mellitus in hypertensive patients. J Cardiovasc Pharmacol. 2018;71:38-45.
הערת פרופ' יודפת
תוצאות העיבוד הנוכחי לאחר תיקנונים מראות שחסמי בטא שאינם סלקטיביים (כמו פרופרנולול) הם חזאים עצמאיים להתפתחות של סוכרת חדשה אבל אינם מעלים את משלב האירועים ה – CV. חסמי בטא 1 סלקטיביים (כמו אטנולול, מטופרולול וביסופרולול ללא תכונות ואזודילטוריות ונביבולול עם תכונה ואזודילטורית) אינם מעלים את הסיכון לסוכרת חדשה. שיעור הסוכרת החדשה הכללי היה 5.2% לאחר תיקנון. ההנחה להשפעת חסמי בטא הלא סלקטיביים על הסיכון לסוכרת שמבוססת על עיכוב הפרשת האינסולין ע"י קולטני הבטא 2 האדרנרגיים לא נבדקה בגלל הופעת הדור החדש של חסמי הבטא. חסם הבטא הנפוץ ביותר שנמצא במחקרים שנכללו בעיבוד הנוכחי הוא קרבדילול ששייך לדור השלישי והוא אינו סלקטיבי אבל עם השפעה ואזודילטורית. לתרופה זאת יש השפעה לטובה על המטבוליזם של הגלוקוזה שהיא שונה מהמטבוליזם של אלו עם סלקטיביות של הקולטן. בעיבוד הנוכחי נמצא גם שחזאים עצמאיים לסוכרת חדשה היו תחלואות נלוות כמו שבץ מוחי ואי ספיקת לב, שימוש בחסמי בטא שאינם סלקטיביים, פורוזמייד וגיל. שימוש בסטטינים הראה מגמה לסוכרת חדשה. לתיאזידים ודמויי תיאזידים לא היתה כל השפעה על התפתחות של סוכרת חדשה ולא על הסיכון ה – CV. מוזר שרק ל – ACEIs היתה השפעה מונעת ולא ל – ARBs. מגבלות העיבוד הן התייחסות רק לאוכלוסייה אסיאתית ואי התייחסות להשפעת המינון של חסמי הבטא על ההיארעות של סוכרת חדשה.