האם שונות גדולה בלחץ הדם במדידות בבית קשורה באתרוסקלרוזיס גדולה יותר בעורקים הגדולים אבל לא בעורקים הכליליים?

תאריך: 01/07/2018

מטרת המחקר שבוצע ביפאן היתה לבדוק את הקשר בין שונות בלחץ הדם במדידות בבית עם אתרוסקלרוזיס תת-קלינית בכלי דם במקומות שונים בגוף. במחקר מסוג "חתך" מבוסס-אוכלוסייה נכללו 1,033 יפאנים (גיל ממוצע 64, גברים – 88.7%) ללא מחלה CV ידועה. בדיקת השונות נעשתה כשונות ללא תלות בממוצע של מדידות לחץ דם בבית במשך 7 ימים עוקבים. מידת ההסתיידות בעורקים הכליליים ובאאורטה נבדקה ע"י CT, עובי אינטימה-מדיה של עורק התרדמה ע"י US וכן נבדק מדד הקרסול-ברכיאלי. בעיבוד רב-מישתנים מתוקנן שכלל ממוצע של לחץ הדם הסיסטולי נמצא ששונות בלחץ הדם הסיסטולי היתה קשורה בעובי אינטימה-מדיה  גדול מ – 1.0 מ"מ באופן מובהק ברבעון העליון לעומת התחתון (יחס סיכון של 1.17), במדד גדול יותר ומובהק של ההסתיידות באאורטה (יחס סיכון של 1.08) וביחס קרסול-ברכיאלי נמוך מ – 1.1 (יחס סיכון מובהק של 1.49) והמגמות הקוויות היו גם מובהקות. מצד שני, לא נמצא כל קשר מובהק בין השונות של לחץ הדם הסיסטולי ומדד ההסתיידות הכלילי. שונות גדולה בלחץ הדם הדיאסטולי נמצאה רק במדד ההסתיידות של האאורטה. הקשר היה דומה גם עם חומרת הממצא התת-קליני כתוצאים רציפים והיה עקבי בהתבססות על גורמי סיכון דמוגרפיים, התנהגותיים ו – CV.

Hisamatsu T, Miura K, Ohkubo T, et al. SESSA Research Group. Home blood pressure variability and subclinical atherosclerosis in multiple vascular beds: a population-based study. J Hypertens. 2018 Jun 22. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקר הנוכחי נמצא ששונות מוגברת בלחץ הדם שנמדד בבית בקרב אוכלוסייה בריאה קשורה ללא כל קשר ללחץ הדם הממוצע בחומרה גדולה יותר של טרשת עורקים תת-קלינית בעורק התרדמה, באאורטה ובעורקים ההיקפיים אבל לא בעורקים הכליליים. ההסבר המוצע לממצאים אלו קושר תנודתיות גדולה בלחץ הדם עם עלייה במידת מאמץ הגזירה (shear stress – פעילות של שני כוחות על קיר העורק אשר כיוונם במקביל או בכיוון משיק לפני השטח שלו לאורך קו אחד, הכוחות באותו גודל אולם בכיוונים מנוגדים) היות וקירות העורקים הגדולים רגישים יותר לעקה שמתרחשת לסירוגין מאשר עקה רציפה. תנודתיות במאמץ הגזירה גורמת לניוון אתרוגני מבני ותיפקודי ממצא שמניח ששינויים במתח קירות כלי הדם שקשורים בשונות בלחץ הדם גורמים כבר לטרשת מוקדמת ע"י התנודתיות במאמץ הגזירה. חוסר יציבות בלחץ הדם יכול גם לשקף תיפקוד אוטונומי לקוי והשפעת גורמים סביבתיים והתנהגותיים. נראה שעלייה בפעילות הסימפתטית יכולה להאיץ באופן ישיר את ההתפתחות לנזק העורקי. לפי דעת החוקרים מדידה עצמית של לחץ הדם בבית מאזנת באופן יחסי את הגורמים הסביבתיים וההתנהגותיים. הממצא המעניין במחקר זה הוא ששונות בלחץ הדם הסיסטולי או הדיאסטולי לא היתה קשורה באופן מובהק עם טרשת כלילית תת-קלינית. המנגנון לממצא זה אינו ברור וההנחה היא שקירות העורקים הגדולים רגישים יותר מהעורקים הקטנים לשונות בלחץ הדם שקשורה במאמץ גזירה. למחקר זה 2 מגרעות גדולות. האחת, מדידות לחץ הדם נערכו רק בבוקר והשנייה, במחקר "חתך" זה לא ניתן לקבוע האם התנודתיות בלחץ הדם גורמת לנזק בכלי הדם או להיפך, הנזק הטרשתי המתקדם גורם לשונות בלחץ הדם.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה