האם ניתן לטפל ולהשגיח על חולה במרפאה עם עליה "דחופה" בלחץ הדם מבלי להפנותו לאישפוז?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 10/07/2016

מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק האם טיפול באישפוז בעלייה  שנראית דחופה של לחץ הדם (סיסטולי שווה או מעל 180 ממ"כ ו/או דיאסטולי שווה או מעל 110 ממ"כ) ללא כל תסמינים יניב תוצאות טובות יותר מטיפול ומעקב במרפאה תוך תיאור השכיחות של בעייה זאת ומאפייני התוצא קצר- הטווח. במחקר הרטרוספקטיבי תוך התאמה מסוג propensity (התאמה סטטיסטית שמנסה להעריך השפעת הטיפול תוך התייחסות לגורמים שמנבאים קבלת הטיפול המסויים) נכללו כל החולים עם עלייה "דחופה" בלחץ הדם שהגיעו למרפאה ב – Cleveland Clinic Healthcare system מינואר 2008 ועד סוף מאי 2015. לא נכללו נשים הרות או חולים שהופנו לאישפוז בגלל תסמינים או לטיפול למצבים אחרים. אירועים קרדיו-וסקולריים חמורים כללו תסמונת כלילית חדה, שבץ מוחי או TIA, יל"ד שאינו מאוזן (שווה או מעל 140/90 ממ"כ) ואישפוז. מתוך למעלה מ – 2 מיליון ביקורים במרפאה הוגדרו 4.6% מהם כסובלים מיל"ד "דחוף". ללא תסמינים. הגיל הממוצע היה 63, 58% נשים ו – 76% לבנים. ה – BMI הממוצע היה 31.1, ממוצע לחץ הדם הסיסטולי היה 182.5 ממ "כ והדיאסטולי 96.4 ממ"כ ו -852 שנשלחו לביתם הושוו עם 426 חולים שהופנו לאישפוז. לא נמצא כל הבדל מובהק בתופעות הקרדיו-וסקולריות החמורות לאחר שבוע, 8-30 יום או 6 חודשים. חולים שנשלחו לביתם סבלו יותר מיל"ד שאינו מאוזן לאחר חודש אבל לא לאחר 6 חודשים אם כי שיעור אלו שסבלו מיל"ד שאינו מאוזן היה גבוה בשתי הקבוצות. שיעור החולים שנשלחו לביתם ואושפזו היה נמוך באופן מובהק לאחר שבוע או חודש.

Patel KK, Young L, Howell EH, et al. Characteristics and outcomes of patients presenting with hypertensive urgency in the office setting. JAMA Intern Med. 2016 Jun 13. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקר זה נמצא שמתוך קרוב ל – 60 אלף ביקורים במרפאה בגלל יל"ד "דחוף" (אני מסתייג מאבחנת המחברים להגדרת מקרים אלו כ – urgency)  ללא תסמינים אושפזו 8.2% מהם לעומת 4.7% חולים שנשלחו לביתם. סיבוכים לבביים חמורים היו נדירים ושני שלישים מהם סבלו עדיין מיל"ד שאינו מאוזן לאחר 6 חודשים. חיפשתי לשווא בפירסום המלא פירוט על מה התבססה ההחלטה לשלוח חולים לאישפוז או לביתם. החולים היו ללא תסמינים ואני מניח שנשללו הפרעות קרדיולוגיות (האם בוצע לפחות אק"ג?) ונוירולוגית כולל ממצאים בקרקעית העיניים אבל מהו הטיפול שקיבלו החולים, כמה זמן הם נשארו בהשהייה ומה היו ערכי לחץ הדם לאחר הטיפול? לא פעם אני נתקל בחולים שפונים למיון לאחר שמדדו את לחץ הדם בבית לאחר שחשו ברע. במקרים אלו החרדה מעלה את לחץ הדם לערכים גבוהים כמו לאלו שנכללו במחקר זה. הטיפול היחיד הוא מתן תרופת ארגעה ולא תרופה ליל"ד. עד כמה שידוע לי מרבית החולים שמודדים לחץ דם גבוה בבית מזעיקים את שירותי הטיפול הדחוף או פונים ישירות למיון. איני מתפלא גם שאיזון לחץ הדם באישפוז אינו מונע יל"ד שאינו מאוזן לאחר האישפוז. איזון לחץ הדם הוא בר ביצוע רק באופן אמבולטורי.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה