האם לטיפול ב – CPAP יש השפעה לטובה בעיקר בחולי יל"ד עמיד לטיפול עם דום נשימה חסימתי בשינה? – סקירה

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 10/07/2016

מטרת הסקירה הנוכחית שבוצעה ע"י ד"ר פלדשטיין מאוניברסיטת בואנוס איירס היתה לבדוק השפעה של טיפול ב – CPAP בחולי יל"ד עמיד ולא עמיד לטיפול שסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה. אותרו 9 מחקרים אקראיים (4 מחקרים שכללו 489 חולי יל"ד שאינו עמיד לטיפול ו – 5 מחקרים שכללו 457 חולי מיל"ד עמיד לטיפול) בהם לחץ הדם נמדד ע"י ABPM ומשך הטיפול ב – CPAP היה לפחות שבועיים. משך הטיפול בלילה נע בין 4.5 ל- 6.7 שעות. הירידה בלחץ הדם במשך 24 שעות ע"י CPAP בחולי יל"ד ללא עמידות לטיפול נעה בין 1.9 ל – 3.3 ממ"כ בלחץ הסיסטולי ובין 1.1 ל – 2.5 ממ"כ בלחץ הדיאסטולי לעומת הבקרה. ב – 4 מחקרים (פרט לאחד שלא מצא כל הבדל בין הטיפול ב – CPAP לבין הבקרה) נמצאה באלו עם יל"ד עמיד לטיפול ירידה בין 4.7 ל – 9.3 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי לעומת הבקרה.

Feldstein CA. Blood pressure effects of CPAP in nonresistant and resistant hypertension associated with OSA: A systematic review of randomized clinical trials. Clin Exp Hypertens. 2016;38:337-46.

הערת פרופ' יודפת

דום נשימה חסימתי בשינה קשור כידוע ביל"ד. המנגנון הפתו-פיזיולוגי שמסביר לפחות בחלקו את הקשר הוא שהיפוקסיה שמתרחשת לסירוגין בגלל אירועי היפופניאה ואפניאה בשינה גורמת לפעילות סימפתטית מוגברת, לדלקת מערכתית, לעקה חימצונית ולהפרעה בתיפקוד האנדותל. עם כל זאת, נראה שההיפוקסיה שמתרחשת לסירוגין אינה הגורם היחיד להתפתחות יל"ד בדום נשימה חסימתי בשינה. מתן חמצן משפר את ריווי האוקסי-המוגלובין לדרגות דומות כמו השימוש ב – CPAP אבל אינו מוריד את לחץ הדם. ההנחה היא שהיפוקסמיה גורמת לפעילות סימפתטית מוגברת מאד שגורמת להתפתחות של יל"ד בדום הנשימה בשינה. בסקירה הנוכחית שמבוססת על מחקרים אקראיים קיימות ראיות ששימוש ב – CPAP הוא יעיל בהורדת לחץ הדם ביל"ד עמיד ולא עמיד לטיפול אלא שההשפעה בולטת מאד ביל"ד עמיד לטיפול. ההסבר האפשרי הוא שהפעילות הסימפתטית המוגברת והשנויים בתגובה הווסקולרית בדום נשימה בשינה הם קשים יותר ביל"ד עמיד לטיפול מאשר ביל"ד שאינו עמיד לטיפול. יש להניח שפעילות הדדית מורכבת שכוללת היענות לטיפול, דבקות בו ביחד עם מאפיינים דמוגרפיים, גנטיים ותחלואות מלוות משפיעים על יעילות הטיפול ב – CPAP. עד עתה, כל המחקרים שעסקו בהשפעת הטיפול ב – CPAP בחולים עם גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים כמו יל"ד ו/או מחלות לב ודום נשימה חסימתי בשינה עם נקודות סיום קליניות היו תצפיתיים או מחקרים פרוספקטיביים קטנים עם נקודות סיום תחליפיים (surrogates).  קיים צורך במחקרים פרוספקטיביים ואקראיים עם אוכלוסייה מוגדרת ועם נקודות סיום קליניות כדי לברר באופן מדוייק את מקומו של דום הנשימה החסימתי בשינה והשפעת הטיפול בו לא רק על תחליפי הסיכון אלא על גורמי הסיכון עצמם במחלות הקשורות בו ועל השפעת הטיפול בהם. בשלב ביניים יש צורך לראות האם הטיפול ב – CPAP בחולי יל"ד משקם את ערכי לחץ הדם בשינה לערכים תקינים (מתחת ל – 120/70 ממ"כ) והן את שיעור "צניחתו" (dipping).

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה