האם חשיפה לזיהום אוויר מעלה את הסיכון ליל"ד? – סקירה ומטה-אנליזה

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 10/07/2016

מטרת הסקירה והמטה-אנליזה הנוכחית היא לבדוק את הקשר קצר הטווח וארוך הטווח בחשיפה לאוויר מזוהם והסיכון ליל"ד. נמצאו 17 מחקרים שעסקו בנושא זה עם למעלה מ – 80 אלף חולי יל"ד (מעל 140/90 ממ"כ) ומעל 220 אלף נורמוטנסיביים. חשיפה קצרת טווח ל – SO2 משריפת נוזל ממאובנים ולחלקיקים כמו אבק ולכלוך באוויר היו קשורים באופן מובהק בסיכון ליל"ד והסיכון ארוך הטווח היה קשור בחשיפה ממושכת ל – NO2 מתחנות כוח ומפליטת מכוניות. חשיפה קצרת טווח לאוזון ול – CO לא היו קשורים בסיכון ליל"ד.

 

Associations of short-term and long-term exposure to ambient air pollutants with hypertension: A systematic review and meta-analysis. J Hypertens. 2016 May 31 [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

הממצא בסקירה ובמטה-אנליזה הנוכחית שנערכה ע"י חוקרים מסין מראה שחשיפה קצרת או ארוכת טווח למזהמי האוויר העיקרים מעלה את הסיכון ליל"ד. המנגנון בקשר זה יכול לכלול דלקת סיסטמתית ועקה חימצונית שמעלה את הפעילות הסימפתטית ובאופן פוטנציאלי מובילה לעיצוב עורקי מחדש. עקה חימצונית יכולה גם להפעיל ציטוקינים דלקתיים במחזור הדם , שגורמים להפרעה בתיפקוד האנדותל וכתגובה להפרעת האיזון ההומיאוסטטי הווסקורלרי נוצרת תנגודת היקפית עם קיבעון של יל"ד. חלקיקים שונים באוויר יכולים גם להעלות את לחץ הדם ע"י הפרת האיזון במערכת העצבים האוטונומית ולגרום להיצרות כלי הדם. בנוסף, חשיפה לחלקיקים אלו יכולים להפחית את הפרשת הנתרן ביום ולהקהות את הירידה התקינה של לחץ הדם בשינה. במקרה זה, חשיפה חוזרת למזהמי אוויר יכולה לגרום להפרעה קבועה בהפרשת הנתרן מהכליות והעלייה ברמתו יכולה לפחות באופן חלקי לגרום לעלייה בלחץ הדם. בפירסום מוקדם בלנצט נמצא במחקר פרוספקטיבי  שכל עלייה בחלקיקים  וב – NO היו קשורים בעליית ההסתיידות בעורקים הכליליים ובעובי האינטימה-מדיה בעורקי התרדמה. השאלה הגדולה והעיקרית היא האם בכלל יש לנו שליטה כל שהיא על זיהום האוויר?

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה