מטרת המחקר האקראי HARMONY (Hellenic-Anglo Research Into Morning or Night (Antihypertensive Drug האנגלי/יווני שהיה מסוג הצלבה שהוצג בכנס החברה האירופית ליל"ד ביוני השנה בפאריס היתה לבדוק השפעת נטילת הטיפול בבוקר (בין 6:00 ל – 11:00) לעומת נטילת הטיפול בערב (בין 6:00 ל – 11:00) על איזון לחץ הדם ע"י ABPM. במחקר נכללו 103 חולי יל"ד בגיל 18 עד 80 (גיל ממוצע 62, 56% גברים) בין יולי 2013 לינואר 2015. כולם טופלו לפחות בתרופה אחת בבסיס ולחץ דמם היה מאוזן (שווה או מתחת ל – 150/90 ממ"כ) לפחות במשך 3 חודשים קודמים. ממוצע ה – BMI בשתי הקבוצות היה 29.1. מכלל החולים הוקצו אקראית 52 מהם ליטול את הטיפול בבוקר למשך 12 שבועות ו – 52 לנטילת התרופות בערב. לאחר מכן הוחלף זמן נטילת התרופות בין הקבוצות לעוד 12 שבועות. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי השיטות לנטילת התרופות בלחץ הדם במשך 24 שעות, בערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ביום, ובערכי לחץ הדם הדיאסטולי בשינה. לעומת זאת, נמצא הבדל על גבול המובהקות בין ערכי לחץ הדם הסיסטולי בשינה (122.76 ממ"כ בנטילה בבוקר לעומת 121.08 בנטילה בערב). התוצאות נשארו עקביות גם בחלוקה לתת-קבוצות דמוגרפיות. לא נמצא גם הבדל בין שתי השיטות לגבי ניקוד איכות החיים.
Poulter NR, Anjum A, Cross M, et al. A comparison of the impact of morning or night delivery of antihypertensive agents on 24-hour ambulatory blood pressure monitoring (ABPM) levels: A randomized cross-over trial. European Society of Hypertension 2016 Annual Meeting; June 11, 2016; Paris, France. Late-Breakers session 1, presentation 7.
הערת פרופ' יודפת
במספר מחקרים שבוצעו בספרד נמצא שנטילת הטיפול או חלקו בערב קשור בפרוגנוזה קרדיו-וסקולרית טובה יותר. בעקבות ממצאים אלו המליץ האיגוד האמריקאי לסוכרת על נטילת התרופות ליל"ד בחולי סוכרת בערב. משך פעילותן של מרביתם של התרופות ליל"ד כיום הוא מעל 24 שעות ולכן אין זאת הפתעה שכמעט אין הבדל מבחינת הורדת לחץ הדם אם הם ניטלים בבוקר או בערב פרט להשפעה הטובה יותר על הורדת לחץ הדם הסיסטולי ע"י נטילה בערב. לאור המחקרים האחרונים שמעידים שלחץ הדם הלילי הוא החזאי הטוב ביותר וקשור בהורדת האירועים הקרדיו-וסקולריים מאשר לחץ הדם ביום נראה לי שיש להעדיף נטילת תרופה לפני השינה (אני נוהג לתת כבר בשלב הראשון טבלייה עם שילוב קבוע של מעכב המערכת רנין-אנגיוטנסין (RAAS) עם חסם של תעלות הסידן. (דיורטיקה או עם שילוב של מעכב RAAS אני נותן בבוקר). למרות כל זאת, איזון יל"ד (לא ברור לי מדוע החוקרים העלו את סף לחץ הדם הסיסטולי ל – 150 ממ"כ) אינו מספיק להוכחת התוצא הקרדיו-וסקולרי. נחכה לתוצאות מחקר TIME (Treatment in morning versus evening study) שנערך כעת ונועד לבדוק טיפול בבוקר לעומת בערב שמתעתד לגייס עשרת אלפים משתתפים עם מעקב של 4 שנים.
