מטרת המחקר שבוצע באירלנד היתה לבדוק את השכיחות של הבדלים במדידת לחץ הדם בין הידיים לאחר שבץ מוחי. הנתונים נלקחו ממחקר ASPIRE-S (Action on Secondary Prevention Interventions and Rehabilitation in Stroke cohort). במעקב לאחר 6 חודשים לאחר אירוע מוחי נכללו 238 (139 גברים ו – 99 נשים בגיל ממוצע 68.4) עברו מדידת לחץ הדם בשתי הידיים. בקרב 96 מתוכם (40.3%) נמצאו הבדלים של 10 ממ"כ או יותר וב – 49 (20.6%) היו הבדלים שווים או מעל 15 ממ"כ. לא נמצא קשר מובהק בין הפערים בידיים עם יל"ד, סוכרת, עישון והשמנה. מצד שני, לאחר עיבוד רב-מישתנים נוסף נמצא שצריכת מוגברת של אלכוהול היתה קשורה ביחס סיכון מובהק של 2.32 בפער של 15 ממ"כ או יותר בין הידיים.

Gaynor E, Brewer L, Mellon L, et al. Inter-arm blood pressure difference in a post stroke population. J Am Soc hypertens. 2017 Jul 3 [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקרים קודמים נמצא שפער מעל 10 ממ"כ בין הידיים קשור בעליית הסיכון ה – CV ופער מעל 15 ממ"כ קשור בעליית הסיכום לאירועים וסקולריים במוח. פער בלחץ הדם הסיסטולי קשור במצבים רפואיים רבים כול מחלות CV, מחלות אנדוקריניות/מטבוליות ומחלה וסקולרית מוחית. שיעור יל"ד בקרב הנבדקים היה 57.6%, מחלה CV – 29.4%, דיסליפידמיה – 47.5% והפרעות אנדוקריניות/מטבוליות – 20.6%. קשר מובהק בין פער גדול בלחץ הדם בין הידיים נמצא רק עם צריכה מוגברת של אלכוהול וקשר על גבול המובהקות עם היצרות עורק התרדמה. הקשר עם אלכוהול נמצא אמנם במספר מחקרים אבל במרבית המחקרים לא נמצא כל קשר בין אלכוהול לבין הפער בלחץ הדם בין הידיים. ניתן אולי להסביר את חוסר הקשר עם גורמי הסיכון האחרים בטיפול ביל"ד בחולים אלו. יתכן והקשר לאלכוהול נובע מערכים גבוהים של LDL וטרשת העורקים. מגרעות המחקר היו מדידה חד-פעמית של הפער, מדידה עוקבת של לחץ הדם ולא מדידה סימולטנית ומספר החולים הקטן. לדעתי, היה חשוב יותר לבדוק אם קיימים הבדלים בין פערי המדידות לפני השבץ המוחי ולאחריו בהקשר לגורמי הסיכון האחרים.