האם ניתן למנוע שבץ מוחי בקרב 90% מבני האדם ע"י טיפול בגורמי הסיכון?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/07/2016

מטרת המחקר הבין לאומי היתה לבדוק את תרומתם של גורמי הסיכון שניתנים לשינוי למניעת שבץ מוחי. הנתונים נלקחו מ – Global Burden of Disease Study 2013 כדי להעריך את החלק של נכות משבץ מוחי מתוקננת לשנות חיים שקשורה בגורמי סיכון סביבתיים, תעסוקתיים, התנהגותיים, פיזיולוגיים ומטבוליים שניתנים לשינוי בגילאים ומגדרים שונים בעולם תוך התייחסות לסוגי הכנסה במדינות השונות בין השנים 1990 ל – 2013. נבדקו 17 גורמי סיכון ב – 188 מדינות (זיהום אוויר סביבתי, תזונה, פעילות גופנית, עישון וגורמים פיזיולוגיים) וששה מקבצים של גורמי סיכון של שלושה תשומות: חשיפה לגורמי סיכון, סיכונים יחסיים ורמת החשיפה המינימלית התיאורטית. בעיבוד נמצא שבאופן כללי 90.5% מנטל השבץ המוחי ניתן לייחס לגורמי סיכון שניתנים לשינוי, כולל 74.2% בגלל גורמים התנהגותיים (עישון, תזונה דלה ופעילות גופנית נמוכה). צברים של גורמים מטבוליים (יל"ד סיסטולי, BMI גבוה, רמת גלוקוזה גבוהה בצום, רמת כולסטרול גבוהה ו- GFR נמוך – 72.4%), וגורמים סביבתיים (זיהום אוויר וחשיפה לעופרת – 33.4%) היו במקום השני והשלישי בתרומתם לשבץ מוחי. באופן גלובלי, 29.2% מנטל השבץ יוחס לזיהום אוויר. לא נמצא הבדל באופן כללי בין המגדרים בשיעור נטל השבץ המוחי בגלל צברי סיכון התנהגותיים, סביבתיים ומטבוליים. גורמי סיכון התנהגותיים היו גדולים יותר בזכרים מאשר בנקבות בארצות עם הכנסה נמוכה או בינונית. נמצאה עלייה במרבית גורמי הסיכון מ – 1990 ועד 2013 (פרט לעישון פסיבי וזיהום אוויר ביתי מדלק מוצק) עם שונות מובהקת בין הארצות.

Feigin VL, Roth GA, Naghavi M, et al; Global Burden of Diseases, Injuries and Risk Factors Study 2013 and Stroke Experts Writing Group. Global burden of stroke and risk factors in 188 countries, during 1990-2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013. Lancet Neurol. 2016;15:913-924.

הערת פרופ' יודפת

תוצאות העיבוד הנוכחי מראות לנו שניתן להוריד במידה ניכרת את הסיכון לשבץ מוחי אם נתייחס למרבית גורמי הסיכון שניתנים לשינוי פרט לגורמים סביבתיים עליהם אין לנו כל שליטה. עם כל זאת, טיפול בגורמי הסיכון ההתנהגותיים והמטבוליים יכולים להוריד יותר משלושה רבעים מנטל השבץ המוחי. חמשת גורמי הסיכון עם ההשפעה הגדולה ביותר הם יל"ד סיסטולי (64.1%), תזונה ענייה בפירות (35.6%), BMI גבוה (23.5%), תזונה עתירת מלח (22.6%) ועישון (20.7%). מהמקום החמישי הדרוג היורד כולל תזונה דלה בירקות, זיהום אוויר, דלק מוצק בבית, תזונה ענייה בחיטה מלאה, רמת גלוקוזה גבוהה בצום, פעילות גופנית מעטה, GFR נמוך, אלכוהול, חשיפה לעופרת, כולסטרול גבוה, עישון פסיבי ותזונה עשירה בסוכר ומשקאות ממותקים. מעניין שדירוג גורמי הסיכון לפי מידת השפעתם באירופה המערבית הוא: יל"ד, BMI, תזונה דלת ירקות, תזונה דלה בפירות ועישון. היעדר פעילות גופנית נמצא רק במקום 10, דירוג דומה גם בארה"ב בשכבות במצב כלכלי גבוה: יל"ד, BMI, תזונה דלה בפירות, תזונה דלה בירקות ועישון. היעדר פעילות גופנית רק במקום 8. לצערי, אנחנו מדגישים כמובן בהוראות למטופלינו יותר על הפסקת עישון הורדה במשקל ועל פעילות גופנית. במקרי יל"ד אנחנו ממליצים על צמצום במלח ואילו על המלצה להרבות בצריכת פירות וירקות אנחנו לרוב מדלגים. שני גורמי הסיכון שניתן לטפל בהם ולא נבדקו הם פרפור פרוזדורים ורמה גבוהה של טריגליצרידים שלגבי אלו האחרונים יש כיום ראיות להיותם גורם סיכון קרדיו-וסקולרי.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה