סקירת עיתונות / יולי 2016

פורסם בתאריך מאת
עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/07/2016

לפניכם סקירת העיתונות לחודש יולי מאת פרופ' יודפת.

האם טיפול במעכבי ACE יכול להוריד את הסיכון להפרעות במערכת ההובלה בלב?

הממצא העיקרי בעיבוד הנוכחי הוא שטיפול במעכב ACE בהשוואה לטיפול דיורטי (אבל לא ל – CCBs) היה קשור באופן מובהק בהיארעות נמוכה יותר של הפרעות בהולכה ללא כל קשר לאיזון לחץ הדם (ערכי לחץ הדם במטופלי נוגד ה – ACE היו גבוהים יותר ממטופלי הדיורטיקה..ההנחה היא שהורדת לחץ הדם ארוכת הטווח תשפיע גם על הורדת מסת החדר השמאלי ולכן גם על שיפור בזרימת הדם הכלילית.. להמשך קריאה ←

LVH הוא חזאי מובהק לאירועים קרדיו-וסקולריים בטווח הקצר ולאירועים עם תמותה קרדיו-וסקולרית בטווח הארוך.

בעיבוד הנוכחי נמצא שעלייה במסת החדר השמאלי או במדד מסת החדר השמאלי שמחושב לגבי שטח הגוף הם החזאים הטובים ביותר מכלל הפרמטרים האחרים של אקו-לב לתחלואה ותמותה קרדיו-וסקולרית בטווח- הקצר ובטווח הארוך. להמשך קריאה ←

האם ניתן למנוע שבץ מוחי בקרב 90% מבני האדם ע"י טיפול בגורמי הסיכון?

תוצאות העיבוד הנוכחי מראות לנו שניתן להוריד במידה ניכרת את הסיכון לשבץ מוחי אם נתייחס למרבית גורמי הסיכון שניתנים לשינוי פרט לגורמים סביבתיים עליהם אין לנו כל שליטה. להמשך קריאה ←

האם הצהרת החברה הקרדיולוגית האמריקאית מבהירה את נושא הרגישות למלח?

הצהרת החברה הקרדיולוגית האמריקאית שבין מחבריה נמצא גם פרופ' מיכאל בורשטיין מהדסה בירושלים מנסה לסכם את כל המחקרים בנושא זה בחיות מעבדה ובבני אדם ולהביא לפנינו סיכום עם היבטים אישיים וקהילתיים בגישתנו לחולה יל"ד. להמשך קריאה ←

האם לחץ דם נמוך הוא תמיד טוב?

על השאלה "האם לחץ דם נמוך הוא תמיד טוב?" מנסים לענות Tobe מאוניברסיטת טורונטו ו -  Izzo מאוניברסיטת באפלו. להמשך קריאה ←

צאצאי הורים עם יל"ד סובלים מקשיות עורקים מוגברת עוד לפני התפתחות של יל"ד קליני – מחקר פרמינגהם.

קשיות העורקים מקובלת כיום כגורמת ליל"ד. קשיות זאת היא פנוטיפ תורשתי מתון עם הערכת תורשתיות שנעה בין 0.2  ו – 0.5. להמשך קריאה ←

האם לנוגדי קולטני המינרל-קורטיקואידים יש תפקיד מפתח ביל"ד עמיד לטיפול?

בסקירה שפורסמה לאחרונה ב – Am J Med מתייחסים המחברים לתפקיד החשוב של נוגדי קולטני המינרל-קורטיקואידים ובעיקר של האלדקטון בטיפול ביל"ד עמיד לטיפול. להמשך קריאה ←

האם רעש תעסוקתי מעלה את הסיכון ליל"ד?

במחקר הנוכחי נמצא שעובדים שחשופים לרעש מתמיד ברמה שווה או מעל 80 דציבל נמצאים בסיכון גבוה ליל"ד בהשוואה לאלו שחשופים לרעש פחות מ – 75 דציבל אם כי הבדל זה לא נשאר מובהק בשיטת עיבוד מיוחדת ונוספת. להמשך קריאה ←

האם עלייה ברמת הלקטאט בפלסמה קשורה בנזק לאברי מטרה בחולי יל"ד ללא צניחת לילה תקינה (nondipping) בלחץ הדם?

מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק את ההבדל ברמת הלקטאט בפלסמה בין חולי יל"ד עם ולא צניחת לילה תקינה בלחץ הדם ולבדוק את השפעות הלקטאט על נזק קרדיו-וסקולרי תת-קליני בשני המצבים בשינה. להמשך קריאה ←

האם נשים היפרטנסיביות נמצאות בסיכון נוסף למחלת לב איסכמית מעבודה שדורשת מאמץ גופני?

מטרת מחקר העוקבה הפרוספקטיבי שנערך בדנמרק היתה לבדוק האם עבודה שדורשת מאמץ גופני מאחיות היפרטנסיביות מעלה את הסיכון הלבבי מעבר לסיכון של יל"ד. להמשך קריאה ←

האם לחץ דם סיסטולי של 160 ממ"כ ומעלה ודיאסטולי של 90 ומעלה ופרפור פרוזדורים הם גורמי סיכון לשבץ מוחי בבני 85 ומעלה?

מטרת המחקר הפרוספקטיבי מבוסס-קהילה שנערך בשוודיה היתה לבדוק גורמי סיכון להיארעות של שבץ מוחי בקרב בני 85 ומעלה. להמשך קריאה ←

האם לתמיכה חברתית יש השפעה לטובה על דפוסי לחץ הדם בשינה?

במחקר הנוכחי נמצא שלחץ הדם הסיסטולי בשינה והיחס לילה/יום היו נמוכים בקשישים עם ניקוד גבוה של תמיכה חברתית בלי קשר למשתנים חברתיים-דמוגרפיים, התנהגותיים וקליניים. להמשך קריאה ←

האם מתן quercetin מוריד את לחץ הדם? סקירה סיסטמתית ומטה-אנליזה

פלאבאנול ואנתרוציאנידים הם המרכיבים העיקריים של תרכבות פנוליות טבעיות שמכונות פלבונואידים. להמשך קריאה ←

כתיבת תגובה