האם פעילות סימפתטית מוגברת במדידת לחץ דם מחוץ למרפאה יכולה להסביר לפחות חלקית את הסיכון ה – CV הגדול של יל"ד ממוסך שאינו מאוזן?

תאריך: 31/12/2018

 

מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק את ההנחה שלחולי יל"ד ממוסך (מדידות אוטומטיות במרפאה נמוכות מ – 135/85 ממ"כ ושוות או גבוהות מ – 135/85 ממ"כ בערות ב – ABPM) יש פעילות סימפתטית מוגברת במדידת לחץ הדם ב – ABPM לעומת חולי יל"ד מאוזנים על פי שני סוגי המדידות. למחקר גויסו באופן פרוספקטיבי חולי יל"ד מטופלים לאחר שעברו לפחות 3 מדידות עוקבות של לחץ הדם במרפאה. כולם עברו במרפאה מדידות אוטומטיות, ונבדקו רמות הקטכולאמינים בנסיוב ומדגם שתן/נסיוב של מטאנפרינים. מחוץ למרפאה בוצע ABPM ונבדקו רמות במשך 24 שעות של קטכולאמינים ומוטאנפרינים בשתן. למחקר גויסו 237 חולים מהם 169 עם יל"ד מאוזן במרפאה ומתוכם עברו 156 חולים ABPM. שבעים וארבעה נמצאו מאוזנים גם במדידות במרפאה וגם ב – ABPM. 82 החולים הנותרים היו מאוזנים במרפאה ולא מאוזנים ב – ABPM כלומר – סבלו מיל"ד ממוסך שאינו מאוזן. חולים אחרונים אלו הראו שונות גבוהה יותר ומובהקת בלחץ הדם מחוץ למרפאה ושונות נמוכה יותר במהירות הדופק בהשוואה לחולי יל"ד מאוזנים ובנוסף, הם היו עם ערכים גבוהים יותר של קטכולאמינים ומטאנפרינים בשתן  – פעילות סימפתטית מוגברת במדידות מחוץ למרפאה. בניגוד לכך, לא נמצא כל הבדל בהורמונים אלו בין 2 הקבוצות במדידות במרפאה כלומר – ללא כל הבדל בפעילות הסימפתטית.

Siddiqui M, Judd EK, Jaeger BC, et al. Out-of-clinic sympathetic activity is increased in patients with masked uncontrolled hypertension. Hypertension. 2019;73:132-141.

הערת פרופ' יודפת

תוצאות מחקר זה מראות לראשונה שיל"ד ממוסך שאינו מאוזן קשור בפעילות סימפתטית מוגברת במדידות מחוץ למרפאה בהשוואה לחולי יל"ד שמאוזנים באמת על פי מדידות אוטומטיות (לניטרול השפעת החלוק הלבן) במרפאה ושהבדל זה בפעילות הסימפתטית בין 2 הקבוצות אינו קיים במדידות במרפאה. במחקרים קודמים נמצא שהשמנה וסוכרת קשורים בפעילות סימפתטית מוגברת אבל במחקר הנוכחי לא היה כל הבדל ב – BMI בין שתי הקבוצות אבל שיעור חולי הסוכרת היה כפול באלו עם יל"ד ממוסך שאינו מאוזן. לעישון וטיפול ב – CCB, חסמי בטא, חסמי אלפה-בטא ואגוניסטים ל – a2 (קלונידין) יש השפעה על המערכת הסימפתטית. חולי יל"ד ממוסך שלא מאוזן קיבלו טיפול גדול יותר בחסמי אלפה-בטא מאשר חולים עם יל"ד מאוזן אמיתי אלא שלא היה הבדל בין שתי הקבוצות לגבי עישון ושאר סוגי התרופות גם לאחר תיקנון להשפעות אלו כלומר, הטונוס הסימפתטי לא הושפע מהבדל בין כל הגורמים שהוזכרו לעיל. ממצא זה מראה בפעם הראשונה שטונוס סימפתטי מוגבר במדידות מחוץ למרפאה הוא גורם סיכון ליל"ד ממוסך שאינו מאוזן. ממצאי מחקר זה אם יאומתו במחקרים נוספים מניחים ששימוש בתרופות עם השפעה מרכזית על התוצא הסימפתטי יכולות להקהות או אף למנוע את השפעת המיסוך. החיסרון של המחקר הוא שמדידת ההורמונים היא מדידה בלתי ישירה של הפעילות הסימפתטית בעוד שמדידה ישירה כמו microneurography קשה לביצוע מחוץ למרפאה.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה