מטרת המחקר שבוצע במרכזים הרפואיים סוראסקי בתל אביב, לניאדו בנתניה ושיבא בתה"ש היתה לבדוק האם להתפתחות של הפרשת חלבון באנשים בריאים עם תיפקוד כלייתי תקין וללא הפרשת חלבון יש קשר אפשרי עם יל"ד והתסמונת המטבולית. נכללו בעוקבה 1,967 מבוגרים ובריאים עם תיפקוד כלייתי תקין (eGFR שווה או גבוה מ – 90 מ"ל/דקה או ACR נמוך מ – 30 מ"ג/ג). מדרון הדלתה השלילי חושב בפער בין ערכי ACR בשני ביקורים מחולק לזמן המרווח. מדרון הדלתה הממוצע במעקב של 93.8 חודשים היה0.27 ± 3.29 מ"ג/ג (מובהק והיה גדול יותר במשתתפים מעל גיל 40, בשמנים, באלו עם היקף מותניים גדול יותר, באלו עם עם ערכי ACR גבוהים יותר בבסיס, יל"ד, טרום-סוכרת והתסמונת המטבולית). מדרון הדלתה של ה – ACR ברבעון העליון היה חזאי מובהק לסוכרת ולהפרשת חלבון בשתן. מדרוני הרבעון העליון היו קשורים באופן מובהק בסיכון גבוה יותר ליל"ד. הדלתה של לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי היו קשורים במדרוני ה – ACR בנוסף לגיל, BMI ו – ACR הבסיסי.
Grupper A, Schwartz D, Berliner S, Shashar M, Grupper A, Baruch R, Schwartz IF, Weinstein T, Ben-Bassat OK, Rogowski O, Zeltser D, Shapira I, Shenhar-Tsarfaty S. Normal- range albuminuria in healthy subjects increases over time in association with hypertension and metabolic outcomes. J Am Soc Hypertens. 2018:12;759-767.
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא בפעם הראשונה שמדרון עולה לאורך זמן של ה – ACR (עדיין בטווח התקין) באנשים בריאים ללא הפרעה בתיפקוד הכלייתי קשור לא רק בגיל, בפרמטרים מטבוליים ובהפרשת חלבון בבסיס אלא גם הוא חזאי להתפתחות של הפרשת חלבון, סוכרת ויל"ד. הפרשת חלבון בשתן יכולה להיחשב כסמן של מחלת כליות כרונית והפרעה בתיפקוד האנדותל. היות הנבדקים בריאים מעלה את ההנחה שהעלייה בהפרשת החלבון משקפת הפרעה אנדותליאלית בלבד ולכן מדרוני ה – ACR יכולים להיחשב כסמן תחליפי להפרעה אנדותליאלית בעיקר בגלל יל"ד ולא בגלל מחלת כליות כרונית. מנגנון אפשרי לסיכון ליל"ד באנשים עם הפרשה מוגברת של חלבון הוא שהפרעה בשיווי המשקל בין הפרשת החלבון בשתן לבין ספיגתו ע"י האבוביות ביחד עם הפרעה בתיפקוד האנדותל גורמת להפרשה מוגברת של חלבון בגלל עלייה בסינון הגלומרולרי והפרשה מוגברת זאת מקדימה התפתחות של יל"ד. ניתן גם להניח שחשיפת הכליות לתנודות משמעותיות בלחץ הדם שקיימות בשלבים המוקדמים של יל"ד גורמת לעליות זמניות בלחץ הדם ושהעלייה בהפרשת חלבון בשתן מקדימה את העלייה בלחץ הדם. לא שוכנעתי כ"כ מהסבר אפשרי זה ובעיקר שיש לזכור שהמחקר הוא מסוג "חתך" ולכן לא ניתן לקבוע סיבתיות. מגרעתו העיקרית היא שבוצעו רק 2 מדידות של ה – ACR למרות שהחוקרים טוענים שהם אמינים ולכן נצטרך למחקרי התערבות כדי להחליט על מקומם של מדרוני הפרשת המיקרואלבומין עדיין בטווח התקין במניעה של תחלואה CV עתידית.
