מטרת הסקירה והמטה-אנליזה היתה להשוות את היעילות של שני סוגי תרופות אלו (ACEs ו – ARBs) בהורדת לחץ הדם ואת התמותה והתחלואה בחולי יל"ד עצמוני. נכללו בעיבוד 30 מחקרים אקראיים, כפולי-סמיות ומבוקרי פלצבו שכללו 7,370 משתתפים בהם נבדקה ההשפעה על לחץ הדם ו – 8 מחקרים עם 25,158 משתתפים בהם נבדקה ההשפעה על התמותה והתחלואה. נמצא שהיעילות של 2 סוגי התרופות היו דומות בהורדת מובהקת של לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, התמותה מכל סיבה, התמותה ה – CV, אוטם שריר הלב ללא ועם תמותה ושבץ מוחי. לעומת זאת ACEs היו יעילים יותר במניעה ו/או אישפוזים לאי ספיקת לב לעומת ARBs (יחס סיכון מובהק של 0.71).

Dimou C, Antza C, Akrivos E, et al. A systematic review and network meta-analysis of the comparative efficacy of angiotensin-converting enzyme inhibitors and angiotensin receptor blockers in hypertension. J Hum Hypertens. 2018 Dec 5. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

מספר מועט של מחקרים אקראיים וכפולי-סמיות, שעסקו בהשוואה ראש בראש לגבי יעילותם של שני סוגי התרופות  ACEs ו – ARBs שבהם אנו משתמשים להורדת לחץ הדם, התמותה והתחלואה. במטה –אנליזה הנוכחית לא נמצא הבדל לגבי יעילותם השווה לגבי שלושת התוצאים פרט ליעילותם של ACEs מעל ARBs במניעת ואישפוזים בגלל אי ספיקת לב. המחברים אינם מסבירים מהי השערתם להבדל שקיים ביניהם. אני מעלה את האפשרות שאולי לפעולה הואזודילטורית של הברדיקינין שרמתו עולה בהשפעת הטיפול ב ACEs יש תרומה להבדל ביניהם. מגרעות הסקירה והמטה-אנליזה שלא נבדקה השפעת הסבילות ותופעות לוואי (כמו השיעול היבש והאנגיואדמה ששכיחים הרבה יותר בטיפול ב (ACEs -. אין מידע על השפעת המינונים של שני סוגי התרופות והשונות הגדולה בין תוצאות המחקרים שנכללו. בעייה נוספת היא שלא ניתן בדיוק להשוות את עצמת המינונים של שתי התרופות מבחינה פרמקולוגית ולא נלקחו בחשבון השפעת מחלות נלוות.