האם עלייה ביחס אלבומין/קראטינין (ACR) קשורה בהתפתחות של יל"ד וסוכרת באנשים בריאים עם תיפקוד כלייתי תקין?

מטרת המחקר שבוצע במרכזים הרפואיים סוראסקי בתל אביב, לניאדו בנתניה ושיבא בתה"ש היתה לבדוק האם להתפתחות של הפרשת חלבון באנשים בריאים עם תיפקוד כלייתי תקין וללא הפרשת חלבון יש קשר אפשרי עם יל"ד והתסמונת המטבולית. להמשיך לקרוא ←

האם רמה גבוהה של גלוקוזה בצום היא חזאית להתפתחות של יל"ד?

מטרת המחקר היפאני היתה לבדוק האם רמה גבוהה יותר של גלוקוזה בצום היא חזאית ליל"ד לאורך זמן. להמשיך לקרוא ←

האם הקלסיפיקציה של לחץ הדם על פי הנחיות 2017 ACC/AHA יכולה לזהות מבוגרים צעירים בסיכון גבוה יותר לאירועים CV?

מטרת המחקר שבוצע במרכזים הרפואיים סוראסקי בתל אביב, לניאדו בנתניה ושיבא בתה"ש היתה לבדוק האם להתפתחות של הפרשת חלבון באנשים בריאים עם תיפקוד כלייתי תקין וללא הפרשת חלבון יש קשר אפשרי עם יל"ד והתסמונת המטבולית. להמשיך לקרוא ←

האם יל"ד ממוסך שאינו מאוזן קשור בסיכון מוגבר לתמותה בהשוואה ליל"ד של החלוק הלבן שאינו מאוזן ויל"ד קבוע מאוזן?

מטרת המחקר האיטלקי היתה להעריך את הפרוגנוזה ארוכת- הטווח של יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך בחולי יל"ד קשישים מטופלים.  החולים נבדקו בשנת 2006 והתבקשו לחזור כעבור 10 שנים כדי לבדוק את שיעור ההישרדות. להמשיך לקרוא ←

האם פעילות סימפתטית מוגברת במדידת לחץ דם מחוץ למרפאה יכולה להסביר לפחות חלקית את הסיכון ה – CV הגדול של יל"ד ממוסך שאינו מאוזן?

מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק את ההנחה שלחולי יל"ד ממוסך (מדידות אוטומטיות במרפאה נמוכות מ – 135/85 ממ"כ ושוות או גבוהות מ – 135/85 ממ"כ בערות ב – ABPM) יש פעילות סימפתטית מוגברת במדידת לחץ הדם ב – ABPM לעומת חולי יל"ד מאוזנים על פי שני סוגי המדידות. להמשיך לקרוא ←

האם איזון לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ מוריד את הסיכון ה – CV במידה שווה ביל"ד עמיד ולא עמיד לטיפול? – עיבוד נוסף מ – SPRINT ו – ACCORD-BP.

מטרת העיבוד הנוכחי היתה לבדוק השפעת טיפול נמרץ ( (<120  בהורדת לחץ הדם הסיסטולי לעומת   <140 ממ"כ על הסיכון ה – CV והתמותה מכל סיבה בהתאם לעמידות לטיפול ביל"ד בבסיס תוך שימוש בנתוני SPRINT ו – ACCORD-BP. להמשיך לקרוא ←

האם תרגול אירובי מעלה לטובה את כושר ההסתגלות של תיפקוד האנדותל בחולי יל"ד? – מטה-אנליזה.

מטרת המטה-אנליזה היתה לבדוק את היעילות של תרגול אירובי על תיפקוד האנדותל בחולי יל"ד. להמשיך לקרוא ←

האם תגובה היפרטנסיבית למאמץ גופני היא חזאית להתפתחות יל"ד בספורטאים?

מטרת המחקר האיטלקי-שוויצרי היתה לבדוק את המשמעות הפרוגנוסטית של תגובה מוגברת של לחץ הדם למאמץ תרגולי בקרב ספורטאים להמשיך לקרוא ←

האם חלים שינויים בערכי לחץ הדם לאחר טיפול תרופתי כאשר מחשבים "תסוגה" (רגרסיה) לממוצע תוך התייחסות לערכי הבסיס של לחץ הדם?

מטרת המחקר הראשון שבוצע ע"י חוקרים מאוסטרליה היתה להעריך את מידת התסוגה לממוצע במדידות לחץ הדם האמבולטוריות במשך 24 שעות. מטרת הסקירה הסיסטמתית והמטה-אנליזה שבוצעה ע"י חוקרים ממדינות רבות במסגרת Blood Pressure Lowering Treatment Trialists’ Collaboration היתה לבדוק את הרלבנטיות הקלינית של תסוגה לממוצע למחקרים קליניים ופרקטיקה קלינית. להמשיך לקרוא ←

האם לטיפול ב – ACEs ביל"ד יש השפעה טובה יותר מאשר ARBs במניעה או באישפוזים בגלל אי ספיקת לב? סקירה סיסטמתית ומטה-אנליזה.

מטרת הסקירה והמטה-אנליזה היתה להשוות את היעילות של שני סוגי תרופות אלו (ACEs ו – ARBs) בהורדת לחץ הדם ואת התמותה והתחלואה בחולי יל"ד עצמוני להמשיך לקרוא ←