מטרת המחקר שבוצע בשיתוף מספר אוניברסיטאות בארה"ב היתה לבדוק את הקשר בין קשיות העורקים לבין התפתחות של אי ספיקת לב באופן כללי ובנפרד בשני תתי הסוגים (עם ובלי ירידה במקטע הפליטה). במחקר נכללו 2,290 חולים (גיל ממוצע 74) ממחקר Health ABC (Health, Aging, and Body Composition) ללא אי ספיקת לב שעברו בדיקת מהירות גל הפעימה קרוטיד-פמורל. במעקב של 11.4 שנים היו 380 אירועי אי ספיקת לב (162 עם מקטע פליטה שמור ו – 145 עם מקטע פליטה מופחת). קשיות עורקים גדולה יותר היתה קשורה בסיכון מוגבר לאי ספיקת לב לאחר תיקנון לגיל, מגדר, אתניות, ממוצע לחץ הדם ומהירות הדופק (יחס סיכון מובהק של 1.35 של השלישון העליון לעומת השלישון התחתון של קשיות העורקים). עם כל זאת, הקשר לא נשאר מובהק לאחר תיקנון נוסף לגורמי הסיכון ה- CV הקלאסיים. הקשר לא היה מובהק גם בעיבוד לתתי הסוג של אי ספיקת הלב בנפרד.
Pandey A, Khan H, Newman AB, et al. Arterial stiffness and risk of overall heart failure, heart failure with preserved ejection fraction, and heart failure with reduced ejection fraction: The Health ABC Study (Health, Aging, and Body Composition). Hypertension. 2016 Dec 19. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
תוצאות המחקר התצפיתי הנוכחי הראו שקשיות העורקים שנמדדה ע"י מהירות גל הפעימה אינה גורם סיכון עצמאי לאי ספיקת לב בחולים קשישים לאחר תיקנון לגורמי הסיכון הקרדיו-וסקולריים המסורתיים. בדקתי מה היו גורמי הסיכון האחרים בשלישון העליון של מהירות גל הפעימה במחקר זה והם כללו 61% חולי יל"ד, 21% חולי סוכרת ו – 23% עם מחלה CV. ההנחה שקשיות העורקים הוא גורם סיכון עצמאי לאי ספיקת לב אינה מתוקפת היות ולגורמי הסיכון האחרים יש השפעה גדולה יותר על הסיכון לאי ספיקת לב. המסקנה ממחקר זה היא שמהירות גל הפעימה יכולה להיות מאפיין ביניים של אנשים שנמצאים בסיכון אבל אינה תורמת להתפתחות של אי ספיקת לב. היות המחקר תצפיתי בלבד אינו מאפשר כמובן הוצאת סיבתיות ולכן יש צורך במחקרים עתידיים כדי לבדוק את תרומתם של מדדים אחרים של עומס החדר השמאלי לאי ספיקת לב באנשים קשישים.
