האם התפתחות של  יל"ד מוקדם אצל הסב/סבתא עוברת בירושה גם לנכדים? – מחקר Framingham

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 30/04/2017

מטרת המחקר היתה לבדוק את הדרגה בה הסיכון של יל"ד שהתפתח בשלב מוקדם משתרע על פני דורות רבים של יחידים בקהילה. במחקר נכללו משתתפים של 3 דורות ב – Framingham Heart Study עם מדידות סטנדרטיות של לחץ הדם בסדרת מדידות שמשתרעת על פני 5 עשורים (1948-2005): דור ראשון עם 1,809 משתתפים, דור שני 2631 משתתפים ודור שלישי עם 3,608 משתתפים בגיל ממוצע של 39 מתוכם 53% נשים. הם הגדירו התפתחות מוקדמת של יל"ד (מתחת לגיל 50) כחשיפה ראשונית כדי להגיע להערכה מדוייקת יותר של הסיכון. בעיבודים במודלים רגרסיביים תוך תיקנון לגורמי סיכון סטנדרטיים, לפעילות גופנית ולצריכה יומית של מלח נמצא שהסיכון ליל"ד בדור השלישי הועבר באופן סימולטני ע"י התפתחות מוקדמת של יל"ד אצל ההורים (יחס סיכון מובהק של 2.10) כמו אצל הסבים (יחס סיכון מוגבר של 1.33).

Niiranen TJ, McCabe EL, Larson MG, et al. Risk for hypertension crosses generations in the community: a multi-generational cohort study. Eur Heart J. 2017 Apr 18. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקר זה של 3 דורות שהוא ראשון מסוגו (היות והוא מבוסס על מדידת לחץ הדם ולא על שאלונים) נמצא שנטייה ליל"ד לא מועברת רק מהורים לילדיהם אלא גם מהסב לנכד. ממצא זה התבטא בנטייה להתפתחות מוקדמת של לחץ הדם בשלושת הדורות ללא כל השפעה של גורמי סיכון אחרים כמו מלח ופעילות גופנית והוא קיים מעבר להשפעה הצפוייה של ההורים על צאצאיהם. השפעת ההורים היא חזקה יותר מאשר השפעת הסבים אבל רק במידה קטנה ולכן הועלתה האפשרות שההשפעה הגדולה יותר של ההורים נובעת מסגנון חיים וחשיפה סביבתית דומים במקום השפעה גנטית. אפשרות זאת נשללה על ידי תיקנון  לצריכת מלח ופעילות גופנית ועל ידי הממצא שרק 10% מהדור השלישי גרו באיזור פרמינגהם. מכאן, שקיימת סבירות גדולה שהשפעת הסבים נובעת מתכונה גנטית שעוברת בירושה כל שהיא שעדיין אינה מאופיינת בצורה ברורה. קיימת גם אפשרות של השפעת גנים נדירים עם חלחול משתנה ותוצאות מחקר עוקבה קודם מפרמינגהם הראו שסוג מסויים של יל"ד עם שכיחות גבוהה נובע מתכונה גנטית מורכבת בשילוב עם אללים שכיחים ורגישים שתורמים לסיכון. סבים יכולים לשאת אללים רגילים שבאופן משתנה מחלחלים או מתבטאים בצאצאים ואפילו "קופצים" דורות לנכדים. מספר שינויים אפיגנטיים (שינוי באללים ללא שינוי ב – DNA) אינם נמחקים בזמן יצירת הגמטים (תאי הרבייה הזוויגיים) ויכולים להשפיע על הפנוטיפ של הדורות אחריהם. עדיין לא ניתן לכמת בצורה מדוייקת דטרמיננטים גנטיים לעומת לא גנטיים של יל"ד במחקרים בבני אדם. המידע המצטבר כיום תומך בהנחה שלפחות חלק מסויים של הסיכון שעובר בירושה של יל"ד נובע מתכונה גנטית עם השפעות שאינם מדוללות בצורה פשוטה כאשר הן עוברות על פני הדורות. קיימת גם אפשרות שמספר שינויים אפיגנטיים אינם נמחקים מדור לדור. בסופו של דבר, הימשכות השפעת הסבים דרך הדורות נמצאת אפילו לאחר תיקנון של השפעת ההורים, דבר שמדגיש את ההשפעה הגדולה של התורשה למרות גורמים סביבתיים פוטנציאליים אפשריים שתרומתם לסיכון יורדות כנראה דרך הדורות.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה