מטרת העיבוד לאחר מעשה ממחקר ALLHAT (Antihypertensive and Lipid Lowering Treatment to Prevent Heart Attack) היתה לבדוק גורמים שמשפיעים על שינויים באיכות החיים לאחר אירוע מוחי. מכלל 33,357 חולי יל"ד שהשתתפו במחקר 1,525 עברו אירוע מוחי כאשר 1,202 (79%) נשארו בחיים. איכות החיים נמדדה ע"י סרגל עליו מסמן הנבדק לפי מספרים לרוב מ – 1 ל – 10 על תחושתו על איכות חייו תוך תיקנון למדד שינוי באיכות החיים בשם Torrance transformation. כמו"כ נערכו מבחנים סטטיסטיים לבדיקת השפעת איכות החיים על הסיכון לשבץ מוחי. נערך עיבוד של השינויים באיכות החיים מהבסיס עד לאחר האירוע המוחי כמדד מתמשך וע"י רבעונים. יחס הסיכון לאירועי שבץ מוחי למדד איכות החיים בבסיס (לאחר תיקנון לכל גורמי הסיכון לשבץ מוחי) היה 0.93 (מובהק) לכל עליה של 0.1 במדד. הסיכון לאירוע מוחי היה גבוה ומובהק ב – 20% ברבעון התחתון של מדד איכות החיים בהשוואה לרבעון העליון. השינוי במדד איכות החיים לאחר האירוע המוחי היה מובהק לגבי 2 סוגי התרופות (כלורתאלידון, אמלודיפין וליזינופריל). לאחר עיבוד נוסף נמצא שמדד איכות החיים בבסיס היה החזאי החזק ביותר לאיכות החיים לאחר האירוע המוחי.

Shams T, Auchus AP, Oparil S, et al. Baseline quality of life and risk of stroke in the ALLHAT Study (Antihypertensive and Lipid-Lowering Treatment to Prevent Heart Attack Trial). Stroke. 2017 Sep 27. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

הממצא העיקרי בעיבוד הנוכחי מראה שמדד איכות החיים הוא נמוך באופן מובהק באלו שעברו אירוע מוחי תוך מעקב ממוצע של 4.9 שנים פרט לאלו שטופלו בליזינופריל. חולי יל"ד מטופלים שהיו עם רבעון המדד הנמוך ביותר של איכות החיים היו בסיכון גדול ב – 20% לאירוע מוחי מאשר אלו ברבעון העליון. השינויים באיכות החיים הראו השפעה חזקה על הגיל מ – 50 ל- 50-64, ל 65-74 ולאלו מעל 75 בכל 3 סוגי קבוצות הטיפול ביל"ד. מטופלי האמלודיפין הראו את השינויים הגדולים ביותר במדדי איכות החיים אם כי, המשמעות הביולוגית והתיפקודית של ממצא זה אינה ברורה. לא נמצאו שינויים לגבי מגדר וגזע. המגרעות הן עצם העיבוד המשני, לא נבדקו סוגי השבץ המוחי, לא נבדקה באופן מקביל ההשפעה על התיפקוד והקוגניציה וכן לא נבדקה השפעת אירוע מוחי קודם על התוצאות.