האם איזון טוב יותר של לחץ הדם מוריד את הסיכון לאירוע מוחי דימומי?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 06/10/2015

מטרת המחקר התצפיתי האמריקאי היתה לבדוק את הקשר בין לחץ הדם לאחר אירוע מוחי דימומי והסיכון לאירוע חוזר. המחקר בוצע במרכז אחד של רפואה שלישונית וכלל 1,145 מתוך 2,197 חולים שעברו אירוע מוחי דימומי מיולי 1994 ועד דצמבר 2013. החולים שנכללו נשארו בחיים לפחות 90 יום והיו במעקב חציוני של 36.8 חודשים (מינימום 9.8 חודשים). ערכי לחץ הדם שנמסרו ע"י החולים עצמם או אותרו ממדידות באישפוז או במרפאה אחרי האירוע לאחר  3,6,9 ו – 12 חודשים בשנה הראשונה וכל 6 חודשים לאחר מכן. נקודת הסיום העיקרית היתה אירוע מוחי דימומי חוזר ומיקומו במוח (באונה או לא באונה). תוך תקופת המעקב היו 102 אירועים דימומיים אונתיים חוזרים  בקרב 505 שנותרו בחיים ו – 44 אירועים חוץ אונתיים מקרב 640 שנותרו בחיים. איזון לחץ הדם תוך המעקב לפחות במדידה אחת הושג בקרב 54.6% מהאנשים (49 לכל 1000 שנות-אדם) ובקרב 43.2% בקרב אלו שלחץ דמם היה מאוזן בעקביות (27 לכל 1000 שנות אדם). בעיבודים סטטיסטיים נמצא שאיזון בלתי מספיק של לחץ הדם היה קשור ביחס סיכון מובהק של 3.53 לאירוע אונתי ו – 4.23 לאירוע שאינו אונתי. יל"ד סיסטולי היה קשור בסיכון מוגבר ומובהק של 1.33 לאירוע אונתי לכל עלייה של 10 ממ"כ ו – 1.54 לאירוע לא אונתי. לחץ הדם הסיסטולי היה קשור בסיכון מוגבר של 1.21 לדמם שאינו אונתי לכל עלייה של 10 ממ"כ בלחץ הדם אבל לא היה מובהק לדמם אונתי.

Biffi A, Anderson CD, Battey TW, et al. Association between blood pressure control and risk of recurrent intracerebral hemorrhage. JAMA. 2015;314:904-12.

הערת פרופ' יודפת
החלטתי להביא מחקר זה כדי להראות שגם עיתון רפואי מכובד מעיז לפרסם מחקר שערכו המדעי הוא אפס שבוצע ע"י רופאים מביה"ח שנחשב הטוב ביותר בעולם (Massachusetts General Hospital). איך אפשר לסמוך על מדידות שחלקם הגדול דווחו ע"י החולים עצמם ואלו שנמדדו ע"י צוות רפואי בהזדמנויות שונות? האם איזון חד-פעמי שנמצא לאורך שנים מעיד על איזון לחץ הדם? זאת לדעתי הסיבה שהחוקרים עשו כל מיני להטוטים סטטיסטיים ארוכים כדי לשכנע אותנו בכך שאיזון טוב של לחץ הדם כרוך בשיעור נמוך יותר של אירועים מוחייים דימומיים.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה