האם יל"ד לילי ו/או יל"ד יומי ולילי קשורים בפגיעה בתיפקוד העלייה השמאלית?

עורך: פרופ' יודפת
תאריך: 31/08/2017

מטרת המחקר האיטלקי היה לבדוק את הקשר בין מרכיבי לחץ הדם ב – ABPM ותיפקוד העלייה השמאלית בשיטת הנפח ושיטת העומס בחולי יל"ד שאינם מטופלים. במחקר מסוג "חתך" (cross-sectional) השתתפו 236 חולי יל"ד שעברו בדיקת ABPM במשך 24 שעות ואקו לב דו-ממדי. בעיבוד נמצא שתיפקוד העלייה השמאלית הידרדר בהדרגתיות מאלו ללא יל"ד, לאלו עם יל"ד ביום, לאלו עם יל"ד ביום ובלילה ולאלו בלילה. ההידרדרות נמצאה בעיקר בתיפקודי האגירה (יכולת העלייה לאגור דם כאשר המסתם המיטרלי סגור) והעברה (העברת דם פסיבית ישירות מוורידי הריאות לחדר השמאלי כאשר המסתם המיטרלי פתוח) בחולים עם יל"ד בלילה או יל"ד ביום ובלילה בהשוואה לאלו ללא יל"ד ולאלו עם יל"ד רק ביום בעוד שתיפקוד המשאבה (התכווצות פעילה של העלייה בזמן הדיאסטולה המאוחרת כדי להשלים את מילוי החדר השמאלי והגברת הנפח הסוף-דיאסטולי של החדר השמאלי) עלה כפיצוי רק באלו עם יל"ד ביום ובלילה. רק יל"ד בלילה ויל"ד ביום ובלילה היו קשורים באופן עצמאי עם ירידה בתיפקודי המאגר והמעבר של הפרוזדור השמאלי.

Tadic M, Cuspidi C, Pencic-Popovic B, et al. The relationship between nighttime hypertension and left atrial function.
J Clin Hypertens (Greenwich). 2017 Aug 3. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקר הנוכחי נמצא שליל"ד לילי וליל"ד יומי-לילי יש השפעה גדולה יותר ומובהקת על תיפקוד העלייה השמאלית מאשר יל"ד ביום בלבד או ללא יל"ד. מעניין, שההבדל בין העיצוב מחדש של העלייה השמאלית לבין מרכיבי לחץ הדם השונים במשך 24 שעות בולט יותר בשיטת הנפח מאשר בעיבוד לפי עומס. ההידרדרות בולטת בעיקר בתיפקודי האגירה וההעברה של הדם בחולי יל"ד בלילה ובאלו עם יל"ד ביום ובלילה בעוד שתיפקוד המשאבה עולה רק באלו עם יל"ד יומי-לילי. הפרעה בתיפקוד העלייה השמאלית כבר דווחה בעבר כקשורה ביל"ד אבל תוצאות מחקר זה הראו שמקטע הפליטה הפעיל של העלייה השמאלית עולה כפיצוי בחולי יל"ד בעיקר באלו עם יל"ד לילי ויל"ד יומי-לילי. במחקר Dallas Heart Study נמצא שלתיפקוד האגירה הכללי יש השפעה גדולה בהרבה מאשר לאינדקס הנפח המרבי של העלייה השמאלית בחיזוי התמותה מכל סיבה בכלל האוכלוסייה. הממצאים במחקר הנוכחי בהקשר להידרדרות חלק מתיפקודי העלייה השמאלית יכולים להסביר לפחות באופן חלקי את התוצא השלילי באנשים אלו. במחקר הנוכחי לא נמצא גם מסת חדר שמאלי גדולה יותר או החמרה בתיפקוד הדיאסטולי של החדר השמאלי ביל"ד לילי בהשוואה ליל"ד יומי. את הקשר בין מרכיבי לחץ הדם במשך 24 שעות והעיצוב מחדש של העלייה השמאלית ניתן אולי להסביר באופן חלקי ע"י עלייה בפעילות המערכת הסימפתטית או במערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון היות ופעילות מוגברת של שתי מערכות אלו נמצאה גם ב – nondippers וב – reverse dipper (לחץ הדם בלילה גבוה יותר מאשר לחץ הדם ביום). השפעת לחץ הדם בשינה על תיפקוד העלייה השמאלית היא חשובה במיוחד היות וחולים אלו אינם מודעים לכך ונחשבים כנורמוטנסיביים. יש לקחת בחשבון גם שההפרעה בתיפקוד האגירה והעברת הדם של העלייה השמאלית בחולים אלו היא יותר גרועה מאשר בחולים עם יל"ד יומי ולכן הפגיעה באברי מטרה והתוצא ה – CV יכול להיות הרבה יותר גרוע מאשר באלו עם יל"ד יומי כאשר חולים אלו אינם מקבלים טיפול. באחד המחקרים שפורסמו לאחרונה נמצא שטיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין יכול לשפר את האינטראקציה עלייה- חדר שמאלי ואת תיפקוד העלייה השמאלית בחולי יל"ד ממצא שתומך בהנחה שההפרעה בתיפקוד העלייה השמאלית נגרמת ע"י פעילות מוגברת של מערכת זאת בחולים אלו. לא ניתן כמובן ליחס סיבתיות במחקר הנוכחי בגלל היותו מסוג "חתך".

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה