הנחיות חדשות להתייחסות לשינויים עונתיים בלחץ דם ע"י קבוצת העבודה האירופית לניטור לחץ דם ושונות קרדיו-וסקולרית.

תאריך: 01/03/2020

לחץ הדם מציג שונות עונתית עם רמות נמוכות בטמפרטורה סביבתית גבוהה ורמות גבוהות יותר בטמפרטורה נמוכה. תופעה זאת משפיעה על שני המגדרים, על כל קבוצות הגיל, עלנורמוטנסיביים ועל חולי יל"ד. בחולים מטופלים יכולים למצוא ירידה משמעותית בלחץ הדם בקיץ או עלייה בחורף שיכולות להשפיע על שינוי בטיפול. בהצהרה המוסכמת של קבוצת העבודה מובאת סקירה על השונות העונתית בלחץ הדם כולל אפידמיולוגיה, פתופיזיולוגיה, רלבנטיות, גודל וממצאים בשיטות מדידה במרפאה, בבית וב – ABPM. ההנחיות המוסכמות מביאות מספר גישות להערכת השינויים העונתיים בלחץ הדם בחולי יל"ד מטופלים בהם קיימת הצדקה לשינויים בטיפול. 1. הופעת תסמינים בחולים מטופלים עם עליית הטמפרטורה שמעידה כנראה על טיפול-יתר וירידה מוגזמת בלחץ הדם. מצד שני, עלייה בלחץ הדם בחורף יכולה גם היא לנבוע מהשונות העונתית. 2. את השינויים העונתיים בלחץ דם יש לאשר ע"י מדידות חוזרות של לחץ הדם במרפאה, בבית וב – ABPM. יש לשלול סיבות אחרות לשינויים בלחץ הדם. 3. אותה תופעה יכולה להופיע אצל אנשים שנוסעים לאיזור קר, לאיזור חם או להיפך. 4. יש לשקול אפשרות להורדת המינון בערכי לחץ דם נמוכים מיעדי ההנחיות בעיקר אם קיימים תסמינים שמעידים על טיפול-יתר. לחץ דם סיסטולי נמוך מ – 110 ממ"כ מצריך לשקול הורדת המינון גם בחולים ללא תסמינים. קיים צורך במחקרים נוספים לטיפול אופטימלי בשינויים העונתיים בלחץ הדם.

Stergiou GS, Palatini P, Modesti PA, et al. Seasonal variation in blood pressure: Evidence, consensus and recommendations for clinical practice. Consensus statement by the European Society of Hypertension Working Group on Blood Pressure Monitoring and Cardiovascular Variability. J Hypertens. 2020 Jan 27. [Epub ahead of print]

 

הערת פרופ' יודפת

הקשר ההפוך בין לחץ הדם והטמפרטורה שמדווחים במחקרים אפידמיולוגיים נובעים כנראה מתרמורגולציה פיזיולוגית: התכווצות כלי הדם ועלייה בתנגודת ההיקפית בקור והרחבת כלי הדם וירידה בתנגודת ההיקפית בסביבה חמה. נראה שקיים מנגנון מווסת נוסף מחשיפה חוזרת לשינויים בחום וקור היות ולחץ הדם נשאר גבוה בעונה הקרה גם שמודדים אותו בבית עם טמפרטורה יציבה. הפעילות הסימפתטית משתנה ע"י שינויים עונתיים בטמפרטורה. בחשיפה כרונית לקור קיימת הפרשה של נוראדרנלין  וקיימת קורלציה הפוכה בין הנוראדרנלין והטמפרטורה המקסימלית מחוץ לבית. ירידה בהזעה גורמת לירידה באיבוד מלח ויכולה גם היא לתרום לעלייה בלחץ דם בעונה הקרה. ירידה בעצמת האור האולטרה-סגול בחורף קשורה בירידה במחסני ויטמין D והגברה בהפרשת הורמון הפאראתירואיד שיכול לעורר יצירה מוגברת של השריר החלק הוואסקולרי והגברת ההתכווצות האדרנרגית. גם חשיפה גדולה יותר לאור יום יכולה להיות רלבנטית כנראה בגלל שינויים בהפרשת אדרנלין, קורטיקוסטרון ופרולקטין בהשפעה המלטונין. במחקר קטן שבו ניתנה קרינת אולטרה – סגול מסוג B לכל הגוף לחולי יל"ד ללא טיפול נמצאה ירידה בלחץ הדם האמבולטורי שיוחסה לשינויים נלווים בהורמוני ויסות הסידן. חסר בוויטמין D יכול להשפיע על מערכת הרנין-אנגיוטנסין, על יצירת רדיקלים חופשיים, על תהליכים דלקתיים ועל הסבילות לפחמימות ובעקבות כך להשפיע על תיפקוד האנדותל הוואסקולרי והתיפקוד הוואסקולרי שגורמים לתנגודת ואסקולרית. הוצע גם מנגנון אחר כמו ייצוא פעילות NO מאיכסון בעור. אין לשלול ששינויים עונתיים וגורמים אחרים כמו השעון הביולוגי, הרגלי אכילה, פעילות גופנית, מצב המשקל ומשך השינה יכולים להשפיע באופן בלתי ישיר על השינויים בלחץ הדם. קיימת גם אפשרות ששינויים עונתיים בתזונה כמו צריכת שומן מוגברת בתקופה הקרה משפיעים על לחץ הדם. שינויים בפעילות הגופנית (גודל, סוג ונמרצות מוגברת בקיץ) ומצב המשקל  (עולה בחורף) יכולים לתרום לשינויים עונתיים בלחץ הדם.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה