מטרת המחקר של הקבוצה של Kario ביפאן היתה לבדוק שינויים בפעילות נוגדת הקרישה, בלחץ הדם ובנזק לאברי מטרה בחולים עם פרפור פרוזדורים שלא ממקור מסתמי מטופלים בשילוב של מעכב Xa ותרופה ליל"ד. נכללו במחקר 72 חולי פרפור פרוזדורים שטופלו חד יומית באופן ממושך ב – Rivaroxaban (10-15 מ"ג) למשך 8 שבועות (שלב I של המחקר). תוספת של 20-40 של ניפדיפין בשחרור מורחב לפני השינה ניתנה לחולים (50) שסבלו מיל"ד שאינו מאוזן בבוקר (לחץ דם בבית שווה או מעל 125 ממ"כ) בגמר שלב I והטיפול בריברוקסבן נמשך לעוד 8 שבועות. נבדקו רמת הפרותרומבין פרגמנט 1+2 (בודק את מידת הקרישיות עם טווח אופטימלי 69-222 פמול/ל) ו – D – dimer (מודד מידת קרישיות נמוכה מאד כאשר היא שלילית היא נמוכה מ – 1.0 μg/mL). שיעור החולים שהיו בטווח האופטימלי של פרגמנט 1+2 עלה באופן מובהק לאחר 4 שבועות בהשוואה לבסיס (70.8% לעומת 86.1%). בתקופה II נמצא שלחץ הדם שנמדד במרפאה ובבית ירד לאחר 12 בהשוואה ל – 8 שבועות (לחץ הדם הסיסטולי בבית ירד באופן מובהק מ – 133.5 ל – 119.9 ממ"כ). שיעור החולים עם D-dimer שלילי עלה לאחר 8 שבועות באופן מובהק בהשוואה לבסיס (92% לעומת 100%) ונשאר 100% לאחר 16 שבועות.
Kabutoya T, Ohmori T, Fujiwara T, Kario K. Combination therapy with an Xa inhibitor and antihypertensive agent improved anticoagulant activity in patients with nonvalvular atrial fibrillation: the hypertension and atrial fibrillation treated by rivaroxaban for the morning and night with sYnergy with calcium antagonists (HARMONY) study. Clin Exp Hypertens. 2019 Sep 21:1-6. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
כידוע, רמות לחץ הדם משתנות במשך היממה והם גבוהות יותר בבוקר. גם פעילות הקרישה עולה בבוקר המוקדם ועלייה בפעילותה נמצאה כקשורה בלקויות בחומר הלבן ובאוטם מוחי ב – MRI. "קפיצת" הבוקר בלחץ הדם קשורה בפעילות קרישה מוגברת. מכאן, האפשרות ששילוב לחץ הדם ופעילות הקרישה בבוקר המוקדם יכולה להיות קשורים בעלייה באירועים ה- CV. השאלה היתה איך הירידה בפעילות הקרישה בבוקר ע"י נוגד קרישה פומי תהיה מושפעת מהורדת לחץ הדם בבוקר ע"י טיפול תרופתי. הממצא העיקרי במחקר זה הראה ששילוב של ריברוקסבן וניפדיפין לפני השינה הביא לאיזון טוב של הפרגמנט F1+2 וה – D-.dimer יתרה מכך, הפרשת המיקרואלבומין לא ירדה ע"י הטיפול בנוגד הקרישה בלבד אבל ירדה לאחר הוספת הניפדיפין. ממצא אחרון זה הוא חדש בהראותו שתרופה שחוסמת את תעלות הסידן משפיעה על הורדת הפרשת החלבון בשתן בדומה ל – ARBs וחסמי אלפה. המגבלה העיקרית של מחקר זה הוא במספר קטן של חולים יפאניים. בנוסף, היות המחקר עם זרוע יחידה לא ניתן לשלול השפעת פלצבו. נצטרך למחקרים גדולים שיכללו בקרה ויבדקו את השפעת השילוב של נוגד קרישה וטיפול ביל"ד על פעילות הקרישה ועל הפגיעה ההיפרטנסיבית באברי מטרה.