האם ARBs בניגוד ל – ACEIs מעלים את הסיכון ל – SARS-CoV-2? מטה-אנליזה

תאריך: 01/10/2020

מטרת המטה- אנליזה והסקירה הסיסטמתית שבוצעה בטייואן היתה לבדוק האם חולים שמטופלים ב – ARBs או ACEIs נמצאים בסיכון גדול יותר לחלות בנגיף הקורונה. אימות של הראיות בוצע בשיטת Cochrane או בגישת GRADE. לאחר עיבוד מתוקנן ליחסי הסיכון לא נמצא ששתי משפחות תרופות אלו מגבירות את הסיכון. אבל בעיבוד סטטיסטי של השפעות אקראיות במטה-רגרסיה נמצא שהגיל משנה את הסיכון לזיהום ע"י הנגיף באופן מובהק בעיקר בהגברת הסיכון לזיהום ע"י הנגיף באנשים צעירים מגיל 60 ע"י טיפול ב = ARBs אבל לא לחומרתה ולא לתמותה. בניגוד לממצא אחרון זה אין השימוש ב – ACEIs מעלה את הפגיעות לזיהום, את חומרתה ואת התמותה.

 

Chan CK, Huang YS, Liao HW, et al. Renin-angiotensin-aldosterone System Inhibitors and Risks of SARS-CoV-2 Infection: A Systematic Review and Meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Sep 1]. Hypertension.

הערת פרופ' יודפת

במטה-אנליזה הנוכחית נכללו 7 מחקרים באיכות גבוהה (כולם מבוקרים) שמוכיחים שטיפול ב – ACEI ו – ARB אינם קשורים בתוצאה שמעידה על עלייה במבחן SARS-CoV-2  חיובי, וחומרת המחלה ו/או תמותה במחקר מקרה-אוכלוסייה או מחקרי עוקבות. מצד שני, נמצא שבניגוד ל – ACEI בטיפול ב – ARBs בפעם הראשונה קיימת הגברה ספציפית של יחס הסיכון לזיהום ע"י הנגיף באנשים צעירים מגיל 60. מכאן, הודגם ש – ACEI ו – ARBs יכולים לגרום לפגיעות שונה לזיהום ע"י נגיף הקורונה בקבוצות של אנשים שונים. הפגיעות הגדולה יותר לזיהום של  SARS-CoV-2 ע"י שימוש ב – ARBs נראית יותר בולטת באנשים צעירים יותר בניגוד לשימוש ב – ACEIs. יש לכן להיזהר בשימוש במעכבי RAAS בצעירים יותר בעיקר ב – ARBs בתקופת עידן ה – COVID-19 היות ותרופות אלו עלולות להחמיר את הסיכון לזיהום בנגיף זה. המחקר הוא אמנם תצפיתי אבל הממצאים זוהו מאוכלוסייה מבוססת על מחקרים רבים בשיטת מטה-אנליזה מחמירה ועקבית על פני אוכלוסיות שונות, מגדרים וחולים עם מחלות נלוות שונות.

כידוע, ACE2 הוא הקולטן שמאפשר את חדירת הנגיף לתאים וטיפול קודם ב – ACEIs או ARBs יכול לווסת את הזיהום הנגיפי ו/או לגרום לנזק מורכב באברים. אין עדיין נתונים מוצקים לתמיכה בדעה שמתן תרופות אלו מסייעות לחדירת הנגיף ע"י הגברת הביטוי של ACE2 בחיות מעבדה או בבני אדם. מכל מקום, עיבודים טרום-קליניים מראים ממצאים בלתי עקביים שלמעכבי RAAS יש השפעה על הביטוי של ACE2. מעכבי ACE יכולים להוריד או לא להשפיע על פעילות ACE2 בעוד ש – ARBs מגבירים את הביטוי של ACE2 ובמידה עקבית יותר את רמת ה – mRNA והחלבון. כידוע, רמת ה – ANG II עולה לאחר טיפול ב – ARBs (אבל לא אחרי טיפול ב – (ACEI ויכולה לגרום לעלייה בעומס התשתית על ACE2 וגורמת להעלאת הפעילות שלו כפי שנמצא בחולי יל"ד שטופלו באולמסרטן בהם היו רמות ה – ACE2  בשתן גבוהות יותר מאשר הטיפול ב – ACEi או בטיפול אחר ליל"ד. הממצא במטה-אנליזה הנוכחית מניח שההשפעות על ACE2 אינן צריכות להיות אחידות על פני תת-קטיגוריות של מעכבי RAAS בעיקר ביחס לקשר המתאים בהשפעה על הפגיעות של הזיהום ע"י נגיף הקורונה. מעניין שבמחקר גיאו-מרחבי שפורסם לאחרונה בארה"ב נמצא ששימוש ב – ARBs (בהשוואה ללא שימוש) ולא בשימוש ב – ACEIs היה קשור בשיעור גדול יותר של אישורים לקיום זיהום ב – COVID-19 אלא שבו לא בוצע תת-עיבוד בקרב קבוצות גיל שונות. ההנחה במחקר הנ"ל היא ששימוש ארוך-טווח ב – ARBs יכול לסייע לחדירת הנגיף ועלייה בזיהום.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה