האם קיים קשר בין יל"ד לתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס?

תאריך: 01/10/2020

מטרת מחקר שבוצע בסין היתה לבדוק את מאפייני לחץ הדם בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ע"י שילב של מדידות במרפאה וב – ABPM. נכללו במחקר 3,078 מתנדבים מבוגרים שנאספו תוך שנתיים. אותרו 104 משתתפים  שסבלו מתת-פעילות תת-קלינית (S-HYPO) של בלוטת התריס שהושוו ל -1,327 משתתפים ללא מחלה בבלוטת התריס (בקרה). לא נמצא כל הבדל מובהק בין לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי שנמדד במרפאה לבין משתתפי S-HYPO ומשתתפי הבקרה. נמצאו הבדלים מובהקים בין כל הפנוטיפים הסיסטוליים והדיאסטוליים של ממצאי ה – ABPM (כולל הלילה) ושיעור ה – nondippers היה גבוה באופן מובהק בקרב קבוצת ה –  .S-HYPOבעיבוד נוסף נמצא קשר מובהק ועצמאי בין משתתפי ה – S-HYPO ליל"ד קבוע, יל"ד ממוסך אבל לא לאפקט החלוק הלבן גם לאחר תיקנון לגיל, מגדר, BMI, וערפלנים אחרים.

Cai P, Peng Y, Chen Y, et al. Blood pressure characteristics of subclinical hypothyroidism: an observation study combined with office blood pressure and 24-h ambulatory blood pressure [published online ahead of print, 2020 Sep 15]. J Hypertens.

הערת פרופ' יודפת

ממצאי מחקר זה מראים שקיים קשר מובהק בין ערכי לחץ הדם ב – ABPM (ולא עם מדידות במרפאה) לבין חולים עם תת-פעילות תת-קלינית בבלוטת התריס. בחולים אלו היו  ערכי לחץ הדם הסיסטולי במשך היום, ערכי לחץ הדם הסיסטולי בלילה, ערכי לחץ הדיאסטולי בלילה, ערכי הלחץ הסיסטולי במשך 24 שעות והלחץ הדיאסטולי במשך 24 שעות גבוהים יותר בהשוואה לערכי לחץ הדם במשתתפים עם תפקוד תקין של בלוטת התריס. נמצא גם שתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס היא גורם סיכון עצמאי ליל"ד קבוע וליל"ד ממוסך ולא לאפקט החלוק הלבן. במספר מחקרים נמצא שערכים גבוהים אלו  קשורים בעלייה בתנגודת הווסקולרית ההיקפית, בעליית הלחץ בלב לאחר ההתרוקנות (afreload), בהתעבות גדולה יותר של האינטימה-מדיה של עורק התרדמה, בעלייה במהירות גל הפעימה ובירידה בהרחבה תלויית-זרימה בעורק הברכיאלי. ממצאים אלו מניחים שתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס קשורה לקשיות העורקים, להפרעה בתיפקוד האנדותל הווסקולרי ובעלייה בתנגודת הווסקולרית ההיקפית. גם יל"ד קבוע ויל"ד ממוסך קשורים בעליית התנגודת הווסקולרית ההיקפית. תבנית ירידת לחץ הדם בשינה בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס הראתה שחולים אלו הם nondippers – גורם חשוב בהתפתחות של יל"ד ממוסך. היות המחקר תצפיתי אינו מאפשר קשירת סיבתיות בין תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס לבין העלייה בכל הפנוטיפים של לחץ הדם שנמדדו ב – ABPM. למרות זאת מעניין לחקור האם טיפול בתת הפעילות לתיפקוד תקין של בלוטת התריס ימנע את ממצאי העלייה בלחץ הדם כפי שנמצאו במחקר הנוכחי.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה