מטרת המחקר IDH (Improving the Detection of Hypertension) היתה לבדוק את יכולת השיחזור קצר- המועד של יל"ד ממוסך ע"י ביצוע ABPM כחודש לאחריו ביצוע ABPM חוזר. במחקר נכללו 408 מבוגרים שאינם מטופלים ביל"ד. בביצוע ה – ABPM החוזר נכללו 254 משתתפים (גיל ממוצע 38 ו – 65.7% נשים, 25% שחורים, 59% היספנים עם שיעור נמוך של מחלות נלוות – פחות מ – 1% חולי סוכרת ו – 5% עם מחלת כליות כרונית) לאחר שהוצאו מהמחקר משתתפים שסבלו מיל"ד (סיסטולי שווה או מעל 130 או דיאסטולי שווה או מעל 80 ממ"כ) שנמדד במרפאה. המחברים חישבו גם סטטיסטיקת K (שיטה פורמלית של הסכמה על פני מדידות חוזרות. ממצא של 1 מעיד על הסכמה מלאה, 0 מעיד על הסכמה שיכולה להיות מקרית בלבד ו – 0.5 מייצג הסכמה "מתונה"). בעיבוד זה נמצא ש -24% עד 26% של המשתתפים סבלו מיל"ד ממוסך עם הסכמה מובהקת של 81% באבחנה זאת בין ה – ABPM הראשון לשני (סטטיסטיקת K 0.50). הממצאים היו דומים גם בשימוש בלחץ הדם במשך 24 שעות, בשינה ובמדידות אוסצילומטריות לעומת מדידות ידניות במרפאה להגדרת יל"ד ממוסך. בעיבודי רגישות תוך שימוש בממוצע לחץ הדם נמוך מ – 140/90 ממ"כ וממוצע ערות ב – ABPM שווה או מעל 135/85 ממ"כ להגדרה של יל"ד ממוסך נמצא שיפור קל של 88% בשיחזור מידת ההסכמה בין שתי המדידות של ABPM.
Cohen LP, Schwartz JE, Pugliese DN, et al. Short-Term Reproducibility of Masked Hypertension Among Adults Without Office Hypertension. Hypertension. 2020;76:1169-1175.
הערת פרופ' יודפת
לא פעם נתקלתי ביכולת השיחזור של לחץ הדם לא רק לגבי יל"ד ממוסך אלא גם לאבחנה של יל"ד ביום ובשינה ומידת ה – dipping בביצוע חוזר של ABPM תוך תקופה קצרה ולכן שמחתי שבמחקר הנוכחי נבדקה יכולת שיחזור זה לפחות לגבי יל"ד ממוסך. ABPM נחשב היום כסימוכין סטנדרטי של מדידת לחץ הדם במיוחד בגלל הקשר החזק עם התוצא ה – CV ארוך הטווח. מחקר זה מראה בעליל שביצוע ABPM יחיד אינו מספיק וחייבים לחזור על ביצועו תקופה קצרה לאחר הביצוע הראשון. מעט מחקרים עסקו בכושר השחזור של יל"ד ממוסך תוך שימוש בספי אבחנה ישנים שבדרך כלל הראו כושר שיחזור דומה או גרוע תוך זמן קצר באבחנה של יל"ד ממוסך. במחקר זה נמצא שספים חדשים (על פי הנחיות ACC/AHA 2017) היו קשורים עם כושר שיחזור נמוך יותר של יל"ד ממוסך ב – ABPM מאשר ספים פחות מחמירים. ABPM עדיף היות והוא מתייחס לפעילות יום יומית ובזמן השינה ומשמש כמדד רגיש באיסוף נתונים בתגובה שלנו לחשיפה היומית הרוטינית. בגלל סיבות אלו יכול ABPM להיות מושפע באופן ייחודי מחוסר עקביות במדידות. גורמים שיכולים לתרום לכך הם שינויים בפעילות, חשיפה לתרופות (כמו קפאין, אלכוהול, טבק, NSAIDs ועוד), במשך ואיכות השינה, ובמידת הלחץ ומצב הרוח בין המדידות החוזרות. קיים מחסור של נתונים על הסיבות וגורמי הסיכון לשיחזור קצר-מועד של יל"ד ממוסך ב – ABPM. אין לנו גם כל מידע והנחיות לאיזה חולה יש לבצע שיחזור של ABPM לאיבחון של יל"ד ממוסך. המחקר הנוכחי תורם מידע חשוב לידע שלנו על המגבלות של ABPM. למדידות לחץ הדם בבית יש יתרון באבחנה של יל"ד ממוסך כתחליף ל – ABPM באם הם מבוצעות כראוי תוך השוואה למדידות במרפאה לפחות במכשירים אוסצילומטריים דומים.
