האם רמת תסמיני החרדה קשורה ביל"ד או בסיכון מוגבר להתפתחות של יל"ד בחולי COVID-19?

תאריך: 20201201

מטרת המחקר שבוצע בתורכיה היתה לבדוק את הקשר של חרדה ודיכאון עם יל"ד במגפת ה – COVID-19. נלקחו גם נתונים סוציו-דמוגרפיים ופרמטרים קליניים על קיום וחומרת  המצוקה הנפשית. במחקר נכללו 91 חולים עם היסטוריה רפואית שתומכת בזיהום ע"י COVID-19. לאימות האבחנה נערך מבחן לקיום חומצה גרעינית של נגיף ה – SARS-CoV-2 ו-31 חולים עם אישור זה היו באישפוז. פותח שאלון ספציפי כדי להעריך את המצב הנפשי ושני מבחני  Beck שימשו לבדיקת חומרת תסמיני המחלה של חרדה ודיכאון. נמצאו שיעורים גבוהים ומובהקים בהיארעות של חרדה (24%) ודיכאון (44%). רמת החרדה בחולים באישפוז היתה גבוהה באופן מובהק מאשר רמה זאת בחולים שאינם מאושפזים. מצד שני, רק תסמיני החרדה ולא תסמיני הדיכאון היו קשורים באופן עצמאי ביל"ד. (יחס סיכון של 2.6).

Sensoy B, Gunes A, Ari S. Anxiety and depression levels in Covid-19 disease and their relation to hypertension. Clin Exp Hypertens. 2020 Nov 12:1-5. Epub ahead of print.

הערת פרופ' יודפת

התפשטות גדולה של מחלות זיהומיות קשורות עם מצוקה נפשית. נמצא גם במחקרים שפורסמו לאחרונה שהפרוגנוזה של COVID-19 היא גרועה יותר בחולי יל"ד וכן, שקיים גם קשר מובהק בין חרדה ויל"ד ושחרדה היא גורם סיכון עצמאי ליל"ד. חרדה ודיכאון שגורמים לעלייה בתנגודת ההיקפית, לפעילות סימפתטית ולפעילות המערכת רנין- אנגיוטנסין מעלים את לחץ הדם אבל ההיארעות של יל"ד היא גדולה פי 3 רק באלו עם חרדה. ההנחה היא שדחק נפשי, חרדה ודיכאון מפריעים לוויסות סגנון החיים  ומעלים את הסיכון לסגנון חיים בלתי בריא כמו עישון, אכילה מופרזת, צריכת אלכוהול ופחות פעילות גופנית. במחקרים קודמים נמצא גם שמודעות לקיום יל"ד מגדילה את הסיכון להפרעות נפשיות. בנוסף, יל"ד, דיכאון וחרדה הם גורמי סיכון לתמותה CV. החוקרים סבורים שתחושת הביטחון של חולי  קורונה מאושפזים היא הסיבה להבדל המובהק בתגובה השונה לחרדה לעומת התגובה לדיכאון. המגבלה העיקרית של מחקר זה הוא במדגם הקטן וביצוע רק במרכז רפואי אחד והשאלה העיקית היא האם התערבויות נפשיות יכולות למנוע או להקל על התסמינים הנפשיים ולמנוע או לעכב התפתחות של יל"ד או למנוע החמרת הפרוגנוזה בחולי יל"ד.

כתיבת תגובה