האם יל"ד ומשקל עודף הם גורמי סיכון במתבגרים להתפתחות סוכרת מסוג 2?

תאריך: 20201201

מטרת העיבוד הרטרוספקטיבי היתה להבהיר את הקשר בין יל"ד והתפתחות מוקדמת של סוכרת מסוג 2. הנתונים נלקחו מלשכת הגיוס של צה"ל וממסד הנתונים הלאומי של סוכרת. כולם עברו ראיון ובדיקה גופנית וכן נשקלו, הגובה ולחץ הדם נמדדו. נכללו מתבגרים מ – 1 לינואר 1993 ועד 31 לדצמבר 2016. יל"ד הוגדר כגבוה מ – 140/90 ממ"כ ונערך עיבוד נפרד למתבגרים רזים ו – BMI גבוה ע"י קו החתך של ההשמנה (אחוזון 85). נכללו בעיבוד עם הכניסה למחקר המשתנים שנת לידה, גיל, מגדר, BMI (ממושך),  ארץ לידה, מצב סוציואקונומי במגורים, רמת ההשכלה וצב הקוגניציה. בעיבוד נמצא ש- 4ף143 אובחנו כסובלים מיל"ד מקרב 1,659,197 מתבגרים  (0.3%), 1,645 מקבוצת הרזים (0.3%) מקרב 1,386,310 סבלו מיל"ד ו – 2,498 (0.9%) מקרב 272,887 מתבגרים עם BMI גבוה סבלו מיל"ד. שיעור הגברים העוקבנ היה 57% אבל מעל 90% מאלו עם יל"ד, ממוצע ה – BMI בכניסה למחקר היה גבוה יותר באלו עם וללא יל"ד, בקבוצת ה – BMI הרזה 21.6 לעומת 20.3 והקבוצת אלו עם BMI גבוה, 30.9 לעומת 28.3. תוך מעקב חציוני של 12.8 שנים אוחנו 6,263 כסובלים מסוכרת מסוג 2  מהם 3,179 (0.2%) בקבוצת ה – BMI הרזה ו- 3,084 (1.1%) בקבוצת ה – BMI הגבוה.  מתוך אלו עם יל"ד  פיתחו 13 (0.8%) מהם סוכרת מסוג 2 גם בקרב אלו עם ה – BMI הרזה ו – 59 (2.3%) מאלו עם ה – BMI הגבוה. שיעור ההיארעות של הסוכרת לפני עיבוד סטטיסטי  (ל – 10 שנות חיי-אדם) היה 17.5 באלו ללא יל"ד בקבוצת ה – BMI הרזה, 59.7 באלו עם יל"ד בקבוצה הרזה, 98.9 באלו ללא יל"ד בקבוצת ה – BMI הגבוה, ו – 198.5 עם יל"ד בקבוצת ה – BMI הגבוה. במודלים מתוקננים נמצא שיחס הסיכון המובהק לסוכרת מסוג 2 היה 2.3 ב – BMI הרזה ויחס סיכון מובהק של 1.3 באלו עם BMI גבוה כאשר התוצאות היו עקביות רק בגברים או ביחידים ללא כל בעייה בריאותית בכניסה למחקר והיו דומים גם בהכללת 383 חולי סוכרת שהיו ללא תאריך באיבחון הסוכרת.

Fishman B, Grossman E, Zucker I, Orr O, Lutski M, Bardugo A, Bendor CD, Leiba Y, Cukierman-Yaffe T, Derazne E, Mosenzon O, Tzur D, Beer Z, Pinhas-Hamiel O, Fishman T, Afek A, Tirosh A, Raz I, Gerstein HC, Twig G. Adolescent Hypertension and Risk for Early-Onset Type 2 Diabetes: A Nationwide Study of 1.9 Million Israeli Adolescents. Diabetes Care. 2020 Nov 4: Epub ahead of print.

הערת פרופ' יודפת

הקשר בין יל"ד ומשקל עודף להתפתחות של סוכרת מסוג 2 ידוע ממחקרים קודמים אלא שרובם עסקו בקשר בין גורמי סיכון אלו לסוכרת בגילאי הביניים. תרומתו של העיבוד הנוכחי הוא שהראה שקשר זה קיים עם השנים גם במתבגרים שכבר מעיל 17 סבלו מגורמי סיכון אלו. בעיבוד הנוכחי נמצא ש – 60% מאלו עם יל"ד כבר בגיל הצעיר היו עם ערכי BMI גבוהים ושיל"ד נשאר כגורם סיכון לסוכרת מסוג 2 לא רק באלו עם משקל עודף אלא גם ברזים. לא מצאתי הסבר לממצא שיחס הסיכון המובהק לסוכרת מסוג 2 היה גדול יותר (2.3) ב – BMI הרזה מאשר באלו (1.3) עם BMI גבוה. מה שמשותף לסוכרת מסוג 2 וליל"ד הוא התנגודת לאינסולין ועל כך הבאתי מספר מחקרים במדור זה. הנזק שנגרם ע"י יל"ד לכלי הדם מוסבר ע"י המחברים בפגיעה אנדוליאלית. מה שחסר בעיבוד הנוכחי הם נתונים שיכלו להשפיע על התוצאים כמו שינויים ב – BMI, בסגנון החיים (כמו עישון), והטיפול בלחץ הדם הגבוה תוך המעקב.

כתיבת תגובה