מטרת המחקר הרטרוספקטיבי שבוצע בעוקבה בקליניקת קליבלנד בארה"ב היתה לבדוק את הקשר בין ACEIs/ARBs עם סבירות של בדיקה חיובית ל – COVID-19 ולבדוק נתונים בתת-מערכת של חולים שנוטלים ACEIs/ARBs שהיו חיוביים עם חומרת התוצא הקליני של המחלה (כמו אישפוז, טיפול נמרץ והצורך בהנשמה מכנית). הנתונים נאספו בין 8 למרץ עד 12 לאפריל 2010. נכללו 18.472 שנבדקו ל – 9COVID-1 בגיל ממוצע 49, 40% גברים ו – 59% לבנים מתוכם 2,285 (12.4%) נטלו אחד ממעכבי RAS. ממצא חיובי לנגיף נמצא בקרב 1,735 (9.4%) מתוכם אושפזו 421 (24.3%), 161 (9.3%) התקבלו לטיפול נמרץ ו – 116 (6.4%) טופלו בהנשמה מכנית. בעיבוד הסטטיסטי לא נמצא כל קשר מובהק בין השימוש ב – ACEI ו/או ARB לבין מבחן חיובי ל – COVID-19.
Mehta N, Kalra A, Nowacki AS, et al. Association of Use of Angiotensin-Converting Enzyme Inhibitors and Angiotensin II Receptor Blockers With Testing Positive for Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) [published online ahead of print, 2020 May 5]. JAMA Cardiol.
הערת פרופ' יודפת
ממצאי מחקר זה מאשרים ממצאים קודמים ששימוש במעכבי RAS אינו מעלה את הסיכון למחלה חמורה בחולי COVID-19. ממצא מעניין שנמצא בעיבוד סטטיסטי שקיימת סבירות גדולה יותר לקבלה לטיפול נמרץ באלו שנוטלים ACEIs לעומת נוטלי ARBs ללא כל הבדל בקבלה להנשמה מכנית. ARBs חוסמים את השפעת AII ביעילות גדולה יותר מאשר ACEIs ומצד שני, מעכבי ACE (ולא ARBs) מעלים את רמת הברדיקינין שיכול להיות אחד הגורמים שמוביל לתסמונת המצוקה הנשימתית החדה. לממצא שלמעכבי ACEs יש אולי השפעה לרעה יש להתייחס בזהירות בגלל מספר החולים הקטן שנכללו בעיבוד זה ורוחב בר-סמך גדול. ACE2 אשר מחדיר את הנגיף לגוף הופך את AII (שגורם להתכווצות כלי הדם, דלקת ופיברוזיס) לאנגיוטנסין )1-7) שיכול באופן פוטנציאלי להגן על הריאות מפני פגיעה חדה אבל כיום עדיין כל הוכחה שלמעכבי RAAS יש השפעה כל שהיא על הקולטן הטרנסממברנוזי בבני אדם שיכול לגרום לזיהום של הנגיף.