מטרת המחקר היתה לבדוק טיפול ואיזון של יל"ד בקרב קשישים ללא מחלה CV גלוייה ולזהות גורמים שקשורים ל"אי טיפול" או "חוסר איזון" של יל"ד. נערך עיבוד של 19,114 אנשים מגיל 65 ומעלה ממחקר אוסטרלי- ארה"ב ( Australia and US in the ASPirin in Reducing Events in the Elderly (ASPREE. יל"ד הוגדר כממוצע של לחץ דם שווה או מעל 140/90 ממ"כ ו/או שימוש בתרופה ליל"ד. לחץ דם מאוזן הוגדר אם החולים טופלו תרופתית ולחץ הדם היה נמוך מ – 140/90 ממ"כ. באופן כללי סבלו מיל"ד 74% מהקשישים ומתוכם 29% לא היו מאוזנים. בקרב המטופלים היו 53% עם ערכים שווים או גבוהים מ – 140/90 ממ"כ. שיעור ה"לא מטופלים" היה גדול יותר בגברים, באלו עם השכלה גדולה יותר ובמצב בריאותי טוב ועם פחות מחלות נלוות משמעותיות. הגורמים שהיו קשורים במטופלים תרופתית אבל ללא איזון היו קשישים, זכרים, שחורים, שימוש בתרופה אחת בלבד (לעומת כמה) וגרים באוסטרליה (לעומת ארה"ב).
Chowdhury EK, Nelson MR, Ernst ME, et al; ASPREE Investigator Group. Factors associated with treatment and control of hypertension in a healthy elderly population free of cardiovascular disease: a cross-sectional study. Am J Hypertens. 2019 Dec 6. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
תוצאות מחקר זה מראות ששיעור ניכר של האוכלוסייה המבוגרת סובל מיל"ד ומיל"ד שאינו מטופל וגם שיעור חוסר האיזון הוא יחסית גדול בקרב המטופלים. לא מפתיע ששיעור הגברים גדול יותר משיעור הנשים שלחץ דמם אינו מאוזן. אני מניח שמספר אלו שאינם מאובחנים כסובלים מיל"ד ובעקבות כך גם שיעורי האיזון היו גדולים בהרבה אילו יל"ד היה מוגדר מעל 130/80 ממ"כ לפי הנחיות AHA/ACC 2017 ולא מעל 140/90 ממ"כ במחקר הנוכחי. יתרה מכך, המחקר היה מסוג "חתך" כך שלא ניתן לקבוע סיבתיות והוא מסתמך על 2 מדידות רצופות במרפאה. קשה לי לקבל מדוע עדיין ממשיכים לתכנן מחקרים שמבוססים רק על מדידות במרפאה שהקורלציה שלהן עם התוצא ה – CV היא פחותה בהרבה ממדידות בבית או מניטור לחץ הדם במשך 24 שעות.