מטרת המחקר שבוצע באיזור Kailuan בסין היתה לבדוק את תרומתם של יל"ד וסוכרת להסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית חדשה. נכללו במחקר 21,905 משתתפים. ההיארעות של מחלת כליות כרונית חדשה, יל"ד וסוכרת חדשים נאספה תוך המעקב. המשתתפים חולקו ל – 5 קבוצות בהתאם למצב לחץ הדם והסוכרת בבסיס ובמעקב: 1. יל"ד בבסיס, 2. יל"ד בבסיס והיארעות של סוכרת חדשה, 3. סוכרת בבסיס, 4. סוכרת בבסיס והיארעות של יל"ד חדש ו5. יל"ד וסוכרת בבסיס. לאחר מעקב ממוצע של 7.05 שנים ותיקנון לערפלנים אפשריים נמצאו יחסי סיכון מובהקים להתפתחות מחלת כליות חדשה של 1.50 עם לחץ דם בסיסי והיארעות של סוכרת חדשה, של 1.25 עם סוכרת בבסיס והיארעות של יל"ד חדש ושל 1.52 עם יל"ד וסוכרת בבסיס בהשוואה ליל"ד בבסיס. לא נמצא כל הבדל בין יל"ד בבסיס וסוכרת בבסיס להיארעות של מחלת כליות כרונית.

Wang M, Li J, Li Y, et al. The effects of hypertension and diabetes on new-onset chronic kidney disease: A prospective cohort study. J Clin Hypertens (Greenwich). 2019 Dec 24. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקר פרוספקטיבי זה נמצא שהיארעות חדשה של יל"ד או סוכרת מעלה את הסיכון  להיארעות חדשה של מחלת כליות כרונית אבל ערכים קיימים של יל"ד או סוכרת אינם מעלים את הסיכון. יתרה מכך, ליל"ד ולסוכרת יש השפעה סינרגיסטית על הסיכון למחלת כליות כרונית חדשה. המנגנונים האפשריים להסבר על השפעה סינגיסטית זאת הם: שלשתי המחלות יש בעיות בריאות משותפות כמו השמנה ומחלה מטבולית שנמצאו גם במחקר הנוכחי, דווח שחולי סוכרת עם יל"ד נוטים גם לסבול מתנגודת היקפית ויל"ד עמיד לטיפול קשור בסיכון של לפחות פי 2.6 לסבול ממחלת כליות סופנית. יתרה מכך, שיפור הרגולציה של מערכת RAAS והטרנספורטר של נתרן ביל"ד וסוכרת יכולה לעודד הרס של מבנה הגלומרולוס וכתוצאה הפרשת חלבון וירידה בתיפקוד הנפרון. במחקרים חדשים  נמצא שלמטבוליטים של חמצן תגובתי יש תפקיד חשוב בתהליך של מחלת כליות סוכרתית דרך הוויסות של גורם נוקליארי אריתרואידי 2p45-related factor 2 או דחק רטיקולום אנדופלסטי אם כי יש עדיין קיים צורך להבהרת המנגנונים הנוקליאריים. המגרעת העיקרית של המחקר היא אי התייחסות לטיפול התרופתי ביל"ד ובסוכרת שיכולים להשפיע על הממצאים, אין החוקרים מתייחסים לעוד גורם משותף והוא התנגודת לאינסולין.