מטרת העיבוד הנוכחי היתה להשוות את השכיחות של יל"ד דיאסטולי בדיד לפי הגדרות 2017 ACC/AHA לעומת הגדרות JNC7 מ – 2003 ולאפיין ע"י "חתך" והקשרים ארוכי הטווח של יל"ד זה עם התוצאים. עיבוד ה"חתך" בוצעו בנתוני NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) משנים 2013- 2016 והעיבודים ארוכי הטווח ממחקר ARIC ( Atherosclerosis Risk in Communities) (נתוני הבסיס מ – 1880 עד 1992 ומעקב עד דצמבר 2017). כידוע, יל"ד דיאסטולי בדיד לפי 2017 ACC/AHA שווה או מעל 80 ממ"כ ולפי JNC7 שווה או מעל 90 ממ"כ. נכללו בעיבוד 9,590 מבוגרים בגיל ממוצע 49.6 ו – 5,016 נשים וכן 8,703 מבוגרים ממחקר ARIC בגיל ממוצע 56 ו – 4.977 נשים. השכיחות המשוערת של יל"ד דיאסטלי בדיד ב – NHANES היתה 6.5% על פי הגדרות 2017 ACC/AHA ו – 1.3% על פי הגדרות JNC7 (הבדל אבסולוטי 5.2%). על פי השימוש לפי הקלסיפיקציה החדשה היה השיעור המוערך של חולים שזקוקים לטיפול תרופתי – 0.6%. לא נמצא שמשתתפים עם יל"ד בדיד היו קשורים באופן מובהק בהיארעות של ASCVD בהשוואה לנורמוטנסיבים במחקר ARIC (1,386 אירועים בחציו מעקב של 25.2 שנים עם יחס סיכון לא מובהק של 1.06), אי ספיקת לב ( 1.396 אירועים , יחס סיכון לא מובהק של 0.91) או מחלת כליות כרונית (2,433 אירועים, יחס סיכון לא מובהק של 0.98). לא נמצאה גם השפעה על התמותה ע"י תיקוף עם שני מחקרים חיצוניים.
McEvoy JW, Daya N, Rahman F, et al. Association of Isolated Diastolic Hypertension as Defined by the 2017 ACC/AHA Blood Pressure Guideline With Incident Cardiovascular Outcomes. JAMA. 2020;323(4):329‐338.
הערת פרופ' יודפת
בעיבוד הנוכחי היתה השכיחות המשוערת של יל"ד דיאסטולי בדיד גדולה יותר על פי הנחיות 2017 ACC/AHA BP בהשוואה להנחיות JNC7. למרות זאת, גם על פי ההנחיות החדשות לא נמצא שיל"ד דיאסטולי בדיד קשור באופן מובהק בתוצא ה – CV. כידוע, הנחיות חדשות אלו גרמו לוויכוח בין התומכים למתנגדים בהקשר לסף סיסטולי של 130 ממ"כ שנבע מפרשנות שונה של מחקר SPRINT. הוויכוח נמשך גם לגבי הכפפת ממצאי SPRINT גם לחולי סוכרת ולעולם האמיתי. גם שיטת מדידת לחץ הדם ללא נוכחות איש צוות רפואי זכתה לביקורת אבל אישור על סף סיסטולי של 130 ממ"כ התקבל ממקרי תצפית רבים ומטה-אנליזות. ויכוח נוסף התעורר לגבי יעד של 80 ממ"כ בלחץ הדיאסטולי בהנחיות החדשות. ערך זה נכלל בהנחיות על פי דעות מומחים בלבד. אנו יודעים ממחקרים תצפיתיים שהסיכון ה – CV עולה מערכים דיאסטוליים של 75 ממ"כ. בנוסף, לחץ הדם הדיאסטולי קרוב ל – 80 ממ"כ מושג במרבית החולים שמגיעים לערכים סיסטוליים של 130 ממ"כ (באופן טבעי או ע"י טיפול) היות וקיימת קורלציה קרובה ביניהם במרבית המבוגרים. לכן, לחץ דיאסטולי של 80 ממ"כ נראה כסביר כנקודת חיתוך. אבל, אין כל ראייה מחקרית שאנו זקוקים להוריד את הלחץ הדיאסטולי ל – 80 ממ"כ והמחקר היחיד שבו נבדק 80 לעומת 90 ממ"כ היה HOT (שבו לא נמצא כל הבדל אם כי, מחקר זה לא היה מספיק חזק כדי לענות על שאלה זאת). יתרה מכך, אמנם הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי הולכים באותו נתיב במרבית המבוגרים אבל קיימים אנשים שבהם הקורלציה אינה כה חזקה ואז החולה סובל מיל"ד דיאסטולי בדיד. דעות שונות הובעו לגבי השאלה האם נקודת החתך הישנה של 140/90 ממ"כ קשורה בסיכון מוגבר? נושא זה נדון במחקר הנוכחי. נקודת החתך החדשה של יל"ד דיאסטולי בדיד מעלה את השכיחות של מצב זה בערך ב – 5% בקרב אוכלוסיית ארה"ב. אלא שלא נמצא כל קשר בין יל"ד לפי ההנחיות החדשות לבין התוצאים ה – CV. אחד החוקרים מעלה את השאלה האם יעד של 130/90 ממ"כ יהיה טוב יותר אבל יש צורך במחקרים נוספים כדי לפתור מהו יעד הורדת לחץ הדם הדיאסטולי.