האם קיים קשר בין מדדי קשיות העורקים וקטיגוריות הסיכון למחלת כליות כרונית ללא תסמינים?

תאריך: 20201103

מטרת המחקר היפני היתה לבדוק האם קיים קשר בין מדדי קשיות העורקים וקטיגוריות הסיכון למחלת כליות כרונית עדיין ללא תסמינים. לבחינת שאלה זאת בוצעו ניטור של לחץ הדם הברכיאלי והמרכזי במשך 24 שעות, מהירות גל הפעימה הברכיאלי-קרסולי, מהירות גל הפעימה האאורטלי ומדד התנגודת הכלייתית. במחקר נכללו 184 חולי יל"ד (גיל ממוצע 66, 47.3% גברים). מחלת כליות כרונית קוטלגה ל – 3 דרגות על פי הקריטריונים של Kidney Disease Improving Global Outcomes שבודקים eGFR והפרשת חלבון. נמצאה עלייה של מהירות גל הפעימה האאורטלית, הברכיאלית-קרסולית והתנגודת הכלייתית עם הרעה בחומרת קטיגוריות הסיכון למחלה כלייתית כרונית (מובהק למגמה). בעיבוד נוסף נמצא שעלייה של סטיית תקן 1 בלחץ הדם הסיסטולי בלילה (יחס סיכון 1.52), במהירות גל הפעימה (יחס סיכון של 4.80), או בתנגודת הכלייתית (יחס סיכון 1.75) היתה חזאית עצמאית ומובהקת לדרגה גבוהה או גבוהה מאד של מחלת כליות כרונית. בתיקנון לערפלנים אפשריים נמצא ששינויים בין יום ללילה של לחץ הדם הסיסטולי הברכיאלי ומהירות גל הפעימה האאורטלית היו שונים באופן מובהק בין הקבוצות. בעיבוד רגרסיבי רב-מישתנים נמצא ששינויים בין יום ללילה בלחץ הסיסטולי האאורטלי, במהירות גל הפעימה ובתנגודת הכלייתית היו קשורים באופן עצמאי בשינוי לחץ הדם הסיסטולי מיום ללילה.

Kusunoki H, Iwashima Y, Kawano Y, et al. Associations between Arterial Stiffness Indices and Chronic Kidney Disease Categories in Essential Hypertensive Patients. Am J Hypertens. 2020 Oct 8. Epub ahead of print.

הערת פרופ' יודפת

ממצאי מחקר זה מראים שההמודינמיקה בחולי יל"ד בדרגה גבוהה של מחלת כליות כרונית מאופיינים ע"י ערכי לחץ דם סיסטולים אאורטליים ומהירות גל הפעימה גבוהים יותר ובהפרעה המודינמית תוך כלייתית. ההבדל בין יום ללילה בלחץ הדם הסיסטולי הברכיאלי   שונה בדרגות השונות של מחלת כליות כרונית שכנראה הם מתווכים דרך הפרעה המודינמית תוך כלייתית והשינויים ההמודינמיים במשך היממה בלחץ הדם הסיסטולי האאורטלי וקשיות העורקים. הפרופיל של לחץ הדם בחולי יל"ד עם מחלת כליות כרונית מאופיין ע"י עלייה בלחץ הסיסטולי, ירידה בדיאסטולי (יל"ד סיסטולי בדיד) ועלייה בלחץ הפעימה. דפוס מיוחד זה של יל"ד סיסטולי בדיד מצביע על עיצוב מחדש של מחלת הכליות הכרונית שמאופיינת ע"י קשיות עורקים מואצת. ממצאי מחקר זה תומכים לפחות באופן חלקי בממצאי הדמיה קודמים על הקשר בין קשיות העורקים ומחלת כליות כרונית ומרחיבים את הממצא שקשיות העורקים האמבולטורית עולה בחולי יל"ד בדרגה גבוהה או גבוהה מאד של מחלת כליות כרונית. רק לחץ הדם הסיסטולי בלילה, מהירות גל הפעימה והתנגודת הכלייתית היו קשורים באופן עצמאי בדרגות של מחלת כליות כרונית תת-קליניות, קליניות גבוהות או גבוהות מאד וההנחה היא שהעברת אנרגיה פולסטיבית מוגזמת לתוך כלי הדם המיקרוסקופיים של הכלייה גורמת להתקדמות של הנזק לכלייה. התנגודת הכלייתית שהיא מדד לתנגודת הווסקולרית ידועה כקשורה במהירות גל הפעימה הקרוטיד-פמורל וב – eGFR. כל הממצאים במחקר הנוכחי מצביעים על הצורך לברר האם הורדת לחץ הדם האאורטלי בפני עצמו יגן על הכליות והחלשת קשיות העורקית יכולה להיות מכשיר טיפול אחר כדי להאט או להפוך את ההתקדמות של מחלת כליות כרונית.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה