מדד התנגודת הכלייתי (Renal resistive index) נחשב כסמן של נזק כלייתי פנימי אבל הוא יכול לשקף גם הפרעה וסקולרית סיסטמית. מטרת המחקר הנוכחי שבוצע בשוויץ היתה לבדוק את הקשר בין צריכת מלח עם מדד התנגודת הכלייתי באוכלוסייה מבוגרת, היות וצריכת מלח נקשרה בשינויים במאפיינים וסקולריים. המשתתפים גוייסו ממחקר מבוסס-קהילה. מדד התנגודת הכלייתי נבדק ע"י US ב – 3 עורקים במקטעים שונים של הכלייה. בדיקת הנתרן בוצעה ע"י איסוף שתן במשך 24 שעות וכן נבדקה מהירות גל הפעימה הקרוטידית-פמורלית. נכללו במחקר 1,002 (52% נשים, גיל ממוצע 63.8). רמת הנתרן ל – 24 שעות היתה 141.8 ממו"ל ושיעור מדד התנגודת היה 63.8%. לאחר עיבוד רב-מישתנים נמצא שרמת הנתרן בשתן היתה קשורה באופן מובהק עם מדד התנגודת אבל לא עם מהירות גל הפעימה. רמת האלדוסטרון בשתן לא שינתה את הקשר הנ"ל. יחס רמת הנתרן לאשלגן בשתן היתה קשורה באופן חיובי ומובהק עם מהירות גל הפעימה.
Jaques DA, Pruijm M, Ackermann D, et al. Sodium Intake Is Associated With Renal Resistive Index in an Adult Population-Based Study. Hypertension. 2020 Oct 5. Epub ahead of print.
הערת פרופ' יודפת
מדד התנגודת הכלייתי מוגדר כהבדל בין המהירות הסיסטולית המקסימלית והמהירות הסוף-דיאסטולית המקסימלית מחולקים למהירות הסיסטולית המקסימלית כפי שנמדדה ע"י דופלר בעורקים במקטעי כלייה שונים. תנגודת זאת מייצגת נזק באברי מטרה פנימיים ונמצאת במיתאם עם הפרשת חלבון, נפרופתיה בין רקמתית כרונית והתקדמות למחלת כליות כרונית. מדד זה קשור גם עם ממצאים CV בלתי תקינים ויכול לשקף נזק סיסטמי רחב יותר. תוצאות המחקר התצפיתי הזה מראות איך צריכת הנתרן והאשלגן שמחושבת תוך איסוף שתן של 24 שעות קשורה בהמודינמיות של הכלייה מעבר לגורמים דמוגרפיים וקרדיו-וסקולריים. שינויים אלו משקפים כנראה נזק וסקולרי סיסטתמי נרחב בגלל צריכת מלח גדולה שמורידה את היענות העורקים. אפשרות אחרת היא שקיימת תגובה ואזו- קונסטריקטיבית. ההנחה היא, שהיות ומדד מוגבר של התנגודת הכלייתית קשור בתוצאים כלייתים ו – CV בלתי תקינים קיימת גם האפשרות שהשינויים התיפקודיים שנוצרים ע"י צריכת מלח גבוהה קשורים לנזק סיסטמי מבני באוכלוסייה המבוגרת. איננו יודעים עדיין האם הפחתה בצריכת מלח תשפר את התוצאים הואסקולריים והכלייתיים הבלתי תקינים.
