מטרת המחקר שבוצע בקליבלנד היתה לאפיין את תגובת לחץ הדם הקליני בשחרור מאישפוז ולהשוות תוצאים קצרי וארוכי – טווח שקשורים בהגברת הטיפול ביל"ד. מחקר העוקבה נערך במשך כל שנת 2017 עם מעקב ב – 10 בתי חולים במערכת הבריאות של קליבלנד. כל החולים (פרט לחולים עם אבחנה CV) שהתקבלו לשרות הרפואי נבדקו ונכללו במחקר. טיפול חד ביל"ד הוגדר במתן טיפול ורידי ליל"ד או סוג חדש של תרופה ליל"ד. מטרת התוצאים היתה הקשר בין הטיפול ביל"ד חד ולאחריו פגיעה כלייתית בחולים המאושפזים או פגיעה בשריר הלב או שבץ מוחי. התוצאים לאחר השחרור היו שבץ מוחי ואוטם שריר הלב תוך 30 יום ואיזון לחץ הדם עד שנה. בקרב 22,834 מבוגרים (גיל ממוצע 65.6, 56.9% נשים, 69.9% לבנים). נמצאו 17.821 (78%)) שאושפזו בגלל סיבה שאיננה CV עם לפחות רישום אחד של יל"ד בקבלתם לאישפוז. מתוכם, טופלו 5,904 (33.1%). מקרב 106,097 מקרים נמצאו 8,692 (8.2%) עם יל"ד סיסטולי שטופלו. מאלו, 5747 (66%) טופלו בתרופות פומיות נגד יל"ד. בעיבוד בשיטת propensity-matched sample למאפייני החולים ולחץ הדם נמצא שאלו שטופלו סבלו משיעור גבוה יותר ומובהק של פגיעה חדה בכליות (466 מתוך 4520 – 10.3%) לעומת 357 מתוך 4520 (7.9%) ופגיעה מובהקת בשריר הלב (53 מתוך 4520 – 10.3%) לעומת 26 מתוך 4520 (0.6%). לא נמצא כל מרווח בו החולים שטופלו הראו תוצאים טובים יותר מאשר חולים ללא טיפול. מתוך 17,821 ששוחררו מאישפוז היו 1,645 חולים (9%) עם יל"ד שקיבלו טיפול מוגבר. הגברת הטיפול התרופתי בשחרור לא היתה קשורה באיזון טוב יותר של לחץ הדם במעקב של שנה.
Rastogi R, Sheehan MM, Hu B, Shaker V, et al. Treatment and Outcomes of Inpatient Hypertension Among Adults With Noncardiac Admissions. JAMA Intern Med. 2021 Mar 1;181(3):345-352.
הערת פרופ' יודפת
תוצאות מחקר זה מראות שטיפול ביל"ד בחולים שמאושפזים בגלל סיבות שאינן לבביות אינו קשור בשיפור התוצאים באשפוז או במרפאה. טיפול באישפוז בלחץ הדם היה קשור בשיעורים גדולים יותר של פגיעה חדה בכליות וגם הגברת הטיפול בשחרור אינה קשורה באיזון טוב יותר של לחץ הדם. מכאן שהטיפול הטוב יותר ביל"ד מבוצע במרפאות. לא ייפלא שכניסה לאישפוז מכל סיבה מהווה דחק גדול למטופל ולכן לחץ הדם שהיה מאוזן במרפאה עולה לערכים גבוהים. תוצאות מחקר זה מראות שהגברת טיפול תרופתי תוך אישפוז אינה עוזרת ויכולה לגרום גם לנזק. לא פעם הבאתי במדור זה מקרים שבהם דחק נפשי בבית שיכול להיות קשור בתחושה לא טובה או בכאב ראש מעלים את לחץ הדם במדידה בבית. כתוצאה, הם פונים למיון שבו עצם השהייה בו גורם לדחק נפשי נוסף שמעלה את לחץ הדם הסיסטולי אפילו מעל 200 ממ"כ ואז במרבית המקרים במקום מתן תרופת ארגעה נותנים הרופאים התורנים קפטופריל שיכול לגרום גם לצניחה מוגברת ובלתי רצוייה בלחץ הדם. עצתי לכל הפונים אלי היא כשאתם מרגישים לא טוב או אם מופיע כאב ראש אל תגעו במכשיר הביתי ואל תמדדו את לחץ הדם שעולה בגלל החרדה שלכם ולא להיפך.
