מטרת העיבוד לאחר מעשה ממחקר SPRINT היתה לבדוק האם טיפול בחסמי תעלות הסידן יכול להוריד את השונות בין ביקור לביקור. העיבוד נערך במשתתפים שלא נטלו חסמים אלו או נטלו 100% מהם בביקורים במעקב. התוצא הראשוני היה השונות בין ביקור לביקור שהוגדר כשארית סטיית התקן של הלחץ הסיסטולי מ – 6 חודשים ועד סיום המחקר. נכללו בעיבוד 5,020 חולים מכלל 9,361 שנכללו ב – SPRINT אשר מהם היו 1,059 בטיפול ב – CCB ו – 3,061 ללא, בגיל ממוצע של 67.4, 34.5% גברים, 65.9% לבנים ו -49% הוקצו לטיפול נמרץ בלחץ הדם. שארית סטיית התקן היתה 10.1 ±4.0 ממ"כ. אמלודיפין ייצג יותר מ – 95% מהשימוש ב – CCBs. לאחר עיבוד סטטיסטי שבוצע לאחר התאמה דמוגרפית ותרופות אחרות נגד יל"ד נמצא ששארית סטיית התקן היה נמוכה יותר באופן מובהק ב – 2.05 ממ"כ. לא נמצא שסוגים אחרים של תרופות נגד יל"ד הורידו את השונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור ואחדים אף העלו אותה.
de Havenon A, Petersen N, Wolcott Z, et al. Effect of dihydropyridine calcium channel blockers on blood pressure variability in the SPRINT trial: a treatment effects approach. J Hypertens. 2021 Oct 21. Epub ahead of print.
הערת פרופ' יודפת
הערכת השפעות תרופות אינה תחליף למחקרים קליניים אקראיים אבל, הם מספקים הערכה של השפעה נסיבתית. שימוש בשיטה זאת והנתונים הזמינים ממחקר SPRINT הראו על קשר בין טיפול במעכב CCB להורדה של 2.05 ממ"כ בשונות בלחץ הסיסטולי בין ביקור לביקור. הורדה בשיעור זה דומה לעיבוד לאחר מעשה במחקר (ASCOT-BPLA) Cardiac Outcomes Trial Blood Pressure Lowering Arm Trial שפורסם ע"י Rothwell וחב'. קשה לחזות מהי השפעה הורדת 2 ממ"כ בשונות של לחץ הדם בין ביקור לביקור על התוצא ה – CV. בעיבוד הנרחב של השונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור במחקר ALLHAT אליו התייחסתי בדיווחי בחודש הקודם נמצא, שהחמישון העליון לעומת החמישון הנמוך ביותר של סטיית התקן היה קשור בשיעורים נמוכים של אוטם שריר הלב, שבץ מוחי ותמותה CV. מצד שני, חיזוי ירידה של 2 ממ"כ בשונות לחץ הדם בין ביקור לביקור לחולה היחיד כנקודת התחלה, סיכון שאינו קווי בשונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור והבדלים בין העוקבות יכולים לגרום להטייה רצינית. ירידה של 2 ממ"כ בשונות לפי העיבוד הנוכחי תשפיע בערך בירידה של 17.1% באירועים ה – . CV המנגנון של הורדת השונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור שנגרם ע"י CCBs דיהידרופירידינים אינו ידוע. ההסבר האפשרי הוא שמחצית החיים של אמלודיפין במתן פומי הוא בין 40 ל – 60 שעות שמאפשר למצב יציב מאד של תרופה נגד יל"ד למרות מינון חסר או שניתן שלא בעיתוי הנכון. לאמלודיפין יש מעט מאד אינטראקציה עם תרופות אחרות והוא נסבל טוב. כיום ממליצות מרבית ההנחיות להשתמש בתרופות ממשפחה זאת כאחת התרופות בתחילת הטיפול. מגבלתו העיקרית הוא בעיבוד לאחר מעשה והשינוי בשונות בין ביקור לביקור לא נכלל במטרות של מחקר SPRINT. נצטרך למחקר אקראי ומבוקר תרופות אחרות נגד יל"ד של CCBs דיהידרופירידינים כדי לבדוק נסיבתיות בהורדת השונות בין ביקור לביקור בלחץ הדם באירועים CV.