מטרת המחקר שבוצע באוסטרליה היתה לחקור את הקשר בין מדידות לחץ דם חוזרות ושינוי בביצוע הקוגניטיבי למשך 12 שנה ביחד עם נתוני הדמייה במשך 12 שנים במחקר אוכלוסייה ארוך-טווח. הנתונים נלקחו משתי עוקבות. האחת, משתתפים בגיל הביניים והשנייה בחיים המאוחרים. נבדק הקשר הקווי בין לחץ הדם (סיסטולי, דיאסטולי, שינויים בלחץ הדם בין הביקורים והשונות בין ביקור לביקור), שינוי בביצוע קוגניטיבי ובהדמייה במשך 12 שנים. הנתונים על שינוי קוגניטיבי ניטלו מ – 1.043 משתתפים בגיל הביניים שהיו בגיל ממוצע בבסיס של 42.7 ומ – 1,233 משתתפים בחיים המאוחרים בגיל ממוצע בבסיס של 62.5. נתונים על הדמייה נלקחו מ – 168 ו – 233 בהתאמה. לאחר תיקנון להשוואות רבות נמצא שהשונות בלחץ הדיאסטולי בחיים המאוחרים היתה קשורה עם ירידה מובהקת של 1.95 נקודות במשימה מבוססת-קשב וירידה מובהקת של 0.42 נקודות בביצוע משימה פסיכומוטורית. סטיית תקן גבוהה יותר בלחץ הדיאסטולי לאורך המעקב היתה קשורה בהאדרת נפח החומר הלבן (עלייה מובהקת באחוזים לכל 10 ממ"כ של עלייה בסטיית התקן).
Cherbuin N, Tully PJ, Mortby ME, Anstey KJ. Diastolic Blood Pressure Variability in Later Life May Be a Key Risk Marker for Cognitive Decline. Hypertension. 2022 Feb 18: Epub ahead of print.
הערה
במחקר ארוך הטווח של אוכלוסייה ללא יל"ד או יל"ד בינוני לא נמצא כל קשר בין לחץ הדם לקוגניציה בגיל הביניים אבל שונות בלחץ הדיאסטולי בחיים המאוחרים היתה סמן לסיכון לירידה קוגניטיבית. נראה ששונות דיאסטולית היא חשובה בגיל זה עם ירידה בלחץ הדיאסטולי ועלייה בסיסטולי בערך סביב גיל 60 כאשר קשיות העורקים גורמת לשינוים אלו אם כי, יש להתייחס להסבר זה בזהירות היות וקיימים מסלולים מכניסטיים רבים ושונים שקשורים לפרמטרים שונים של לחץ הדם וקוגניציה. יש גם לקחת בחשבון שחישוב השונות בלחץ הדם הוא אגוניסטי למקור השונות שאינה מבדילה בין מסילות קוויות או מעורבות בשינויי לחץ הדם. ההנחה היא שחוסר השפעה של לחץ הפעימה מראה שאין כל הבדל בין רמת הלחץ הסיסטולי לדיאסטולי פרט לשונות בלחץ הדיאסטולי. הקשר שנמצא בין השונות בלחץ הדם וקוגניציה במחקרים אחרים לא נמצא בגילאי הביניים במקר הנוכחי.