מטרת המטה-אנליזה ברמה האישית של International Database of Central Arterial Properties for Risk Stratification (5576 משתתפים, 54.1% נשים בגיל ממוצע של 54.2) שבוצעה ע"י חוקרים מ – 8 מדינות היתה לבדוק האם משתנה איכותי של הלחץ הסיסטולי המרכזי ולחץ הדם הבריכיאלי משפרים את קטיגוריות הסיכון. טונומטריה של לחץ הדם הברכיאלי איפשרה חישוב הערכת גל הפעימה. תוך חציון של 4.1 שנים היו 255 נקודות סיום .CV בעיבוד רב-מישתנים נמצא שרמות סף של הלחץ הסיסטולי המרכזי של 110.5, 120.2, 130 ו – 149.5 ממ"כ היו קשורים בסיכונים CV ל – 5 שנים שווים לספי הסיכון לפי ACC/AHA של 120, 130, 140 ו – 160. סף של לחץ דם סיסטולי מרכזי/לחץ סיסטולי ברכיאלי של 120/130 ממ"כ מתאר התאמה מרכזית וברכיאלית של לחץ דם תקין (43.1%) ויל"ד (48.2%) לעומת יל"ד סיסטולי ברכיאלי בדיד (5.0%) ויל"ד סיסטולי מרכזי בדיד (3.7%). יחסי הסיכון הרב-מישתנים לנקודת הסיום ה – CV תוך שימוש בלחץ דם תקין משולב כרפרנט היה 1.30 (מובהק) ליל"ד ברכיאלי בדיד, 2.28 (מובהק) ליל"ד מרכזי בדיד ו – 2.02 (מובהק) ליל"ד משולב. העלייה בסיכון ה – CV שקשורה ביל"ד מרכזי ויל"ד משולב היה בהקבלה לנקודות הסיום הצרברו-וסקולריות על יחסי סיכון מובהקים של 3.71 ו – 2.60 בהתאמה.
Cheng YB, Thijs L, Aparicio LS, et al; International Database of Central Arterial Properties for Risk Stratification (IDCARS) Investigators. Risk Stratification by Cross-Classification of Central and Brachial Systolic Blood Pressure. Hypertension. 2022 Mar 4. Epub ahead of print.
הערה
במחקר הנוכחי עם משתתפים מ – 3 גזעים מארצות שונות שהיו בריאים ללא יל"ד וללא הפרעה בשומני הדם וללא סוכרת נמצא שהלחץ הסיסטולי המרכזי ולחץ הפעימה המרכזי היו נמוכים ב – 10 ממ"כ בממוצע מלחצי הדם הברכיאליים. נמצאה שונות גדולה בין המשתתפים מסביב לשינויים הממוצעים בהגברת הלחץ הסיסטולי. ספי לחץ הדם המרכזי שעוגלו היו 110 ,120, 130 ו – 150 היו בהתאמה ללחץ דם מוגבר, דרגה 1, דרגה 2 ויל"ד חמור. העלייה ההדרגתית בסיבוכי יל"ד שכללו תמותה ואירועים ללא תמותה עם קטיגוריות גבוהות יותר של לחץ הדם המרכזי והברכיאלי מתקפת גישה זאת. המשתנה האיכותי של לחץ הדם המרכזי (סף 120 ממ"כ) לעומת יל"ד ברכיאלי (סף 130 ממ"כ) מראה סיכונים דומים בחולים עם יל"ד ברכיאלי בהשוואה למשלב של שתי השיטות שמעידות על לחץ דם תקין. הממצא שאנשים עם יל"ד ברכיאלי בדיד היו לרוב גברים גבוהים ללא עלייה בסיכון לתופעות לוואי מתאים לדינמיקה של גל הפעימה. מצד שני, חולי יל"ד מרכזי בדיד מראים יחסי סיכון לאירועים CV וצרברו-וסקולריים עם וללא תמותה קרוב לסיכונים בחולים עם משלב של יל"ד. תצפיות אלו יוצרות תובנות חדשות ע"י זיהוי קבוצות קטנות עם וללא עלייה בסיכון ה – CV שמבוסס על משתנה איכותי של יל"ד סיסטולי מרכזי וברכיאלי ומראות את התועלת הקלינית של מדידות לחץ הדם בשתי השיטות. בעיבוד שרובד לקיום /ללא קיום של גורמי סיכון CV נמצא שעלייה בגורמי הסיכון יורדת מעט עם הגיל בעוד שהמרכיב העיקרי של עלייה בלחץ הסיסטולי היה מגדר, מתוך הנחה שההבדל לחץ הדם הסיסטולי הברכיאלי פחות לחץ הדם המרכזי היה 6.6 ממ"כ פחות בנשים מאשר בגברים. באוכלוסייה תקינה אחוזון 90 לחץ סיסטולי אופטימלי, תקין ותקין-גבוה היה 110, 125 ו – 135 ממ"כ בנשים ו – 111, 122 ו – 132 בגברים. כ – 70% מהנשים עם לחץ דם מרכזי סובלות מיל"ד סיסטולי אבל לחץ דם תקין במדידות ברכיאליות. ממצא זה מדגיש את מקומו של לחץ הדם הסיסטולי המרכזי בריבוד הסיכון בעיקר בנשים ואת הצורך לתפור את הטיפול נגד יל"ד. יל"ד מרכזי ללא כל קשר למצב לחץ הדם הברכיאלי מגדיל את הסיכון ה – CV והצרברו-וסקולרי ממצא שמצביע על החשיבות לאיזון לחץ הדם המרכזי. היות המחקר תצפיתי אינו יכול להעיד על סיבתיות.